48 מגילת אנטיוכוס
נהרג יהודה אחינו אשר הי" חשוב ככולנו: ויען מתתי" אביהם ויאמר. אליהם. אני אצא עמכם ואלחם בעמים פן יאבדו בית ישראל ואתם נבהלתם על, אחיכם: וצא. מתתי' ביום. ההיא עם בניו וילחמו בעמים: ואלקי השמים נתן כל גבורי. העמים בירם ויהרגו בהם הרג רב כל אוחזי חרב וכל מושכי קשת שרי החיל והסגנים לא נותך בהם שריר וינוסו העמים למרינות הים: ואלעזר ה" מתעסק להמית הפילים ויטבע בפרש הפילים וכאשר שבו בקשהו ואתר כן מצאהו אשר טבע בפרש הפילים: זישמחו. בני. ישראל כי ניתנו בירם. שנאיהם. מהם שרפו באש ומהם רקרו בחרב ומהם תלו על העץ: ובנרים הרשע המטעה את עמו שרפו אותו בית ישראל באש:|אז אנטיוכוס המלך כאשר שמע אשר נהרגו בנרים הרשע וכל שרי החיל אשר עמו נכנם בספינה וינם למרינות הים כל מקום אשר ה" בא שמה מוררין בו וקוראין אותו הבורת: אחרי כן= באו בני. חשמונאי. לבית המקרש ויכנו השערים הנשברים ויסגרו הפרצה ויטהרו, את העורה מן. ההרוגים. ומן המומאות: ויבקשו שמן זית וך להרליק המנורה ולא מצאו כי אם. צלוחית אחת אשר היתה חתומה בטבעת הכהן הגרול זירעו-כי ה" טהור+ כשיעור הרלקת יום אחד ה" בה ואלקי השמים אשר. שיכן שמו שם נתן בה ברכה והרליקו ממנה שמנת ימים: על כן קיימו בני חשמונאי קיום וחזקו איסר בני ושר\ עמהם כאחר: לעשות שמנה ימים האלה ימי משתה ושמחה כימי מוערים. הכתובים בתורה ולהרליק בהם נרות להוריע אשר עשה להם. אלקי השמים. ניצוחים: ובהם אין לספוד. ולא לגזור צום ותעניה זולתי אשר יש עליו מלפני זה ויתפלל לפני אלקיו: אך תשמנאי בניו ואחיהם לא גזו בהם לבטל עבורת מלאכה ומן העת ההיא לא ה" שם למלכות ין: ויקבלו המלכות, בני. חשמונאי ובני בניהם מהעת הואת וער חרבן בית. האלקים מאתים ושש שנים: על כן בני ישראל מהיום ההוא בכל גלוהם שומרים הימים. האלה וראו להם מיי שמחה בעשרים וחמשה לחודש כסלו: וער העולם לא מהם אשר היו בבית. מקדשם הכהנים והלוים והכמיהם אשר קיימו.עליהם ועל בני בניהם ער עלם: האל אשר עשה עמהם נם ופלא הוא יעשה עמנו ניסים. ונפלאות. ויקוים בנו מקרא שכתוב כימי צאתך מארץ מצרים. אראנו נפלאות: סליק מנילת אנטיוכוס בס'ד.