0
יאמר ואמי ה" לי ברוכה! אל תראי| אף אם וגע אעובך הלא ער מהרֶה אשוב אַליך אף אחדש כנשר נעוריכי!* ולחכמה יאמר: אחותי את! גם אותך כימי עולם אהבתיך, גם ממך אל תנח ידי. איש אשר אהבת עמו ודתו כאש יוקרת עצורה בעצמותיו, אולם אחבת האמת תגבר אף ממנה וירבר לעמו דברים נמרצים, יגיד. להם פשעט על אשר שונים ינהגו, על הפודם לכת זה מזה ואך ריב ומצה יאהבו מימי קדם קדמתה: איש טהור עינים לראות היטב את כל אשר יחטא האחד בזרון או בשגנה ולא אל האמת. ישים פניו, והוא לא יתנשא אף לא. יתגבר עליו כארי רק ישמיע בנחת. קולו להעיר אוזן בלימודים או נם עוצם עיניו מראות ברע אם ידע אשך דכריו. ישוכו ריקם ולא יפעלו מאומה רק אש מרובה יציתו: איש אשר תורה עם חכמה, אמונה ודעת, ענוה עם גדולה, אומץ רוח העשוי לבלי חת.עם א הבת שלום ולכת נחת כלם כאחד חברו בו יחדיו ויענדו עטרות לראשה איש אשר כל אה בו לא ימצא עד מהרה.-ועל כן יהיה האיש הזח לאות ולמופת בישרף: לאות לכני מרי. חם המה שועלים הקטנים המזכלים.. כרמים- וכרם ה'.צבאות אשר עור טרם באה חכמה בלבם ולא נוּדַע עור אם גם תבוא אל קרבם אף בימים. הבאים, עוד מרם ידעו ראשית לימודים, וימאסו את תורת קדשו ותהי להם ראשית חכמה---לא יראת.ה'-= ואחריתה-- דרכי מות יורדות-שאל, ללכת חפשי אחרי שרירות לבם הרע, לשבור כל תאות נפשם ולעשות כל דבר פגול אשר לא יוצה: ולמופת-- לאנשי מופת, אלה הקדושים אשר בארץ חמה, אשר באפלות יגששו באור- הצחרים,. אלה הם הצבועים המתחסהום והחגפים ולמשפחותיהם וגם-כל הסרים למשמעתם, אלה הם חעוכרים את ישראל באמת, כי באשר:יעצרו:בער הנער ללמוד חכמה עוד בימי נעוריו ויסבינו אותו להאמין בכל דבר הבל ומעשה תעתועים כי קודש הוא להם והיה כאשר יגדל הנער ויקר לו כאשר יקרה לכל איש שוכן בהושך ימים רבים וְאהָרִי כן לפתע פתאום יביט אור שמש: עינו כחתה. וגם כל ליח וריח תורה ינוס ממנו. עד ארגיעח..-
אמנם לשמוע תולדות. אדם ום ונשא כמוהו ורעת את כל קורות ,ימי חייו. את כל התלאה אשו מצאתהו מים גדל והי לאיש.בארץ, גם כל המקרים והפגעים אשר כתרוהו סבבוהו גם אחרי כן מחמת מקנאיו שומניו ומנדיו ואת כל מעשה תקפו וגבורתו במלחמתו עמהם. הוא. דבר גדול מאוד ורב התועלת לכל איש יודע. ומבין מעט. בתהלוכות התְבל. ומלמד אותו דעה להיטיב ולהשפיל דרכו ומעשיהו בחיים.. ישנם אנשים. אשר כמו מימי השלוח ההולכים. לאט לאמ כן. עתות חייהם בנחת ילכו יחלופו למו, לאיראו רעי בל יראון חתת לא במחשך ילמרו חכמה: יבקשו דעת ויחו חיי. שובה ונחת,, גם. לא יבצר מהם את כל אשר יזמו לעשות. לא בסופה וסערה דרכם, לא ילפתו ארחות חייהם:: דדך המלך. ילכו, בקטון יחלו ובנדול. יכלו, ילכו מעלה מעלה עדי יגבורו יצליחו אף יעשו פריי כי זרע ת בונה יוציא פרי תנובה. אף יאריכו ימים באוץ. אולם תולדות אנשים כאלה, אף אם רכות יפעלו בחכמה, לא