ועוגב או לוטש כל חורש נחושת וברזל אשר למרהו שפת צרפתית או אנגלית או איזה מדע בו בחרה נפשו, וגם מבינות רבבות ספרים שונים המדברים בשיר, בחשבון. בתכונה בטבע, ובמה שאחר הטבע יבחר לו וק את אלה הגוטים לתכונת נפשו ורוחו ביותר עדי ימצא ב מקרה ספר בקורת גדול ממבקר גדול, ונעלה שמו ביילע, והספר הזה יעורר את הכשרונות הנפלאות הישנים ממונים בחבו מכלי אשר ידע מהם ער הנה, והוא יחל אז לחבר ספר אחד כמתכונתו, ספר גדול ורחב ידים הוא הספר ,אנשי שם' רב מאוד באיכות ובכמות אשר ראשית מלאכתו בימי נעוריו היתה ועד קצו לא בא. גם בימי שיבתו ואשר ממנו נרבר עור הלאה.-­

ב. קורות שלמה וכל התלאות אשר עברו על ראשו מימי היותו לאיש גם כל מעשה תקפו וגבורתו ומלחמת האמת אשר לחם עדי היותו לרב בעיר טארנאפאל. אף מִי זֶה יִתְפאָר גרית עולֶם אָקִים עם פקוּדות. שחָקים? ל כַמְעָט רְגע יַקרְגִי פנע? (סללחם סנים, לפי סיללעל, עסם טי"'כ) זרע תנונה כל עת עורגו ממון בחיק האדמה ובארץ מתחת יכה שורש בל רע ופגע אליו לא יגיעו, מעבה האדמה יסך עליו מכל. מקרה ואסון, הרש תעבוד הטכע עבודתה בלי מפריע, חום ושרב לא יעצרו בעדה, שלג וכפור לא ירדו עמוק לשחת פרי עמלה, גם אבני בוד לא יכו אותו חרם, אולם עת יגדל הזרע ויעלה נצה, עת יפרוץ עליו פרץ ויבקיע בחוזק יד את רגבי אדמה ונטל משאם, כי יכבדו עליו, למען התראה החוצה, למען הביט אור פני. שמש, למען הפרה פרי ותת מגדנות טובות משמחות אלחים ואנשיםי אז יעמדו רבים לשטן לו, רבים המה האורבים לו מסביב והמבקשים השחיתו, ואם הזרע הקמן הלזה לא העמיק הרחיב שרשיו מתחת זמן רב עוד טרם בואו החוצהי עוד טרם ערב את לבו להתראות על פני ארץ ולערוך מלחמה פנים ואחור עם כל אוביו אשר סביב ישיתו עליו מוגע גיחו מן וחם האדמה, ואשר כל ימי חלרו לא ישבותו להלחם נגדו; הלא עד מהרה יבוא קצו. אם גשם סוחף יִתַךְ ארצה יכהו שאית, או רוח קדים ישדפהו, או מקוני שמש לוהם אשר אין מיפא בכנפיויחֶרה וכחציר גנות"בש נדף ואננו. ורק אם על כל אלה יתגבר ויעמוד איתן על עמדתו: אם יציץ, יפרח, יגדל, יצליח אף יעשה פרי למורת רוח כל אלה העוצרים בעדו מסביבי. אז נאמר עליו: עץ רענן הוא זה ומתערה, בצלו נחסה לאורך ימים עלהו לא יבול, אף לא ימיש מעשות פרי, זאת גם זאת גורל אנוש בארץ אם חדשות ונצורות ממוני: בחכו ואס לגדולות נוצר פה עלי תבל ארצה,