ער כה ראינו את שלמה בימי עלומיו והוא עורנו בחור יישב בבית אבותיו בשלות השקט, ראנה לא ענוה עלי ואשו, עני וחופר לתם לא ידעה עוד נפשו, בי מלחם אכותיו אכל ומכוסם שתה לרויה מבלי שאול את פיהם מאומה. מאין יקחו כל אלח, כי עשירים היו בעת הזאת ועור לא אזל הלחם מכליהם והכסף מכיסם וגם. כל אשר שאלו עיניו לא חשכו ממנו כי בן יקיר היח למו וילד שעשועים. בימים התם שקד על דלתי התורה והחכמה גם יחד באין מעצור וכלי מפריע. בסתר אחלו ישב לברו באין רואהו, או יודעהו, כנפי רוחו התנשאו עֶל, וכדבורה מעופפת בין. פרחי חמר רכים וגם שונים, כן התעלסה אזו נפשו בעניני חכמה רבים מאור. פעם התעוורה ווה הזמיה בקרבו ויתפוש את קסת הסופר בידו ויחו בחרוזים 1) פעם הטכיע מזימותיו. בעטקי מחקרים. פילופופיים בספרי קדמונינו ז"ל וביחור בספר מורה הנבוכים אשר אהב מאור%) פעם הבימה עינו פלאי תכל ומפלאות הטבע בחכמת התכונה ובחכמת הטבע אשר כבר נדלה בימים חהם לעץ גרול נחמר למראה וטוב להשכיל, ומרי תחזה נפשו רב תשואות הטבע והמון יצורי חלר שמח ורחב לכבו ויתן תודות לאל אשר הפלה אותו מכל רעיו ויפקח את עיניו. להביט נפלאות כאלה. וגם זאת אשר נאלץ ללמור כל אלה בסתר ובמחבואים מפני חמת. המתקרשים והמטהרים בארץ ולמען לא הכאיב ג'כ את נפש אמו הצרקנית, הגדילה עונג נפשו ותרכה שעשועים לו בעת הצליח. להתגנב מן בית המררש אל תוך אהלו ולהטמן שמה חדר בחדר וספר אשכנז, או צרפתי בידו למען מלא תאות נפשו השוקקת לרבר מרע. כ' אם אמת הוא את אשר. אמר התכם מכל אדם ,מים גגובים ימתקו ולחם סתרים ינעם' נחשובה נא ונראה מה מתוקה הגניבה אם לא מים יבואו בקרבו רק ין ארץ צרפת ואם לא לחם יבש יהיה צידו רק מגדנות מובות אשר מארץ

אשכנז ממרחקים ימאו לגנב-- כי ינוב למלא את נפשו ­

במכתב אחר שלוח. אל החכם התוכן הגרול מו"ה חיים. זעליג. סלאנימסקי ישתפכו רגשי לכבו אל חיק אהובו על זכרון ימי נעוויו אלה וכה יכתוב: זכותי ימים מנוער עת שקדתי על דלתותיה(מן תכונה ירבר) מה טובה ומה יפיה! נפשי נ מלאה מגיל איןקץ וכל קרבי רחשו תודה לחכם לב ואמיץ כח, יוסד. הבל ומלואה בערך נפלא כזה כפי השיגו שמץ מגהו החוקרים חרי השכל: קעפלער, ניאוטין. הירשעל, שרעמטער ובודע, ושבח לחונן לאדם דעת ומלמד בינה. לאנוש אשר בעפר יסודו לעוף ער שמי שמים ולהבין מה למעלה ומה למטת, מה לפנים ומה לאחור====. אך ימי שלוה ועונג אלה לא ארכו לו. שלמה בא בעת ההיא בכרית חתגים ויעמוס רחים על צוארו היא האשה והכנים. חותנו. היה הרב| מו"ה. אריה ליב נעללער. ז'ל, גאון גדול ומפורסם בחיבוריו אשר עשו להם שם על פני חוצות, הלא המה ספר קצות החושן וספר 0 הסיכיס סעטעטיס ספל ינוסו ממנו בעמבכום נת'ע סמס יפיס ועכניס עד מלוד ויפידו כמדי כי ברססים ימי נטוכיו. כנל למל פס ידיו פמרת במלוזיס,

9) כספל יעילו כפ לגלופ"ו.