- 60
נגדו תמיד, מנוחה ירדפוהו, ויום ולילה יבקשו ממנו לחשינ את מכסם עשר מעלות אחוונית, ואם לא ישמע לקולם אזי גזלן יקראותו. קללות נמרצות יקללוהו וכל מדוי מצרים וגם כל חלי וכל מכה אשר לא כתינה עלי ראשו ישימו. עם כל זה לא בוש אבי שלמה בכל אלה ויעמום. עול כבד על צוארו למען החיות את נפשו ואת נפשות אנשי ביתו. גם זה בנו שלמה עשה כן אחרי שנים ויעכוד עבורת. עבר אצל מוכסי הבשר והנרות השנואים בעיגי בל העם, רק למען יוכל הביא טרף לביתו, ובלי. תסונה אמרו אז שונאי שלמה: רוח האב נוחה על הבן, כי כמעשהו יעשה גם הוא, וחסירי הדור היו אומרים: יפה כח הבן מכח האבי.
משפחת שלמה היא משפחת כהנים והיא גדולה ונכבדה ורבתי שריגים. שלוחתיה נטשו עברו כמעט את כל רחכי ארצות איירופא וסעיפים רבים ממנה ימצאו. בארץ ישראל, במדינות הגר, פולין. גאליציא, מעהרען, ובארץ אשכנז הדרומית.. רכנים רבים וגדולים מורי דת בישראל ויושבים על כסאות למשפם מחלציה יצאו, וגם כל כהניה יתאמרו לאמר, אשר שורש גזעם הולך תמים בלי שמץ דופי ער אבי כל הכהנים הוא אהרן הכהן= ובגאוה ובגורל לכב יאמר איש ואיש יולר בה: כהן ראפאפאוט אנכי!-- וכאשר החל שלמה להפיץ מעינותיו חוצה ויגרל שמעו בקרב בית ישראל, אז חקרו אנשי דעת כמו החכמים פירסט ושמיינשניידער אחרי מקור מחצכת המשפחה הגדולה הלו והחכם כרמולי כתב ספר שלם על אודות יחוסה. אבל המה כלם שונים. בדעתם זה מזה וילאו לעמוד על נכון דבו. גם בכתובת שם המשפחה שונים מאוד ינחגו. זה יכתוב ידו ראפאפאָרט וזה יכתוב ראפעפאָרט וזה יחתום ראפאָפאָרט ומהם אשר יהפכו הקעוה על פיה ויחתמו פאָרטראפע ואת מי הצדק= בראשונה חשבו כי חיא משפחה פארמוגיזוס ואביה הראשון לבית אבות היה רופא נכבד בעיר פאָרמא או אפארטא במרינה ההוא אשר על שמו תקרא כל המשפחה: ראַפעפאָרט, לאמור: רופא פאָרטא. אולם החכם כרמולי הראה בספרו לדעת אשר מקור מחצבת המשפחה היא בארץ אשכנז ומשם בניה נדדו הלכו למו לארץ איטליא הצפונית לעיר פארטא גם שם(סמוך למבצר וועראָנא), ועל חותם המשפחה היה תמונת עורב(בלשון אשכנז ,ראבע') ועל כן שם ראַפאַפאָרט הוא כמו.+ראבע-פארטא"= ועוד דברים רבים כאלה. ואני אין דעתי להכניס ראשי בין הרי המחלקות התלוים בשערה או בהשערה, כי דברים כמו אלה לא יתנו ולא יוסיפו לנו מאומה ומה בצע אם שם אני אביו פרץ או זוח?- על איש כוה נוכל לאמר בפה מלא: יחש המשפחה יחל ממנו ואם כל יוצאי חלציה על שמו יקראו= רַים.
בבית אבותיו גדל הנער שלמה וילך הלוך וגדל וטוב גם עם אלהים וגם עם אנשים. שם ראה חיי השקמ, חיי שובה ונחת, חיי מגוחה שאננה, חיי הבטחון על האלהים והסתפק במעט אשר יש: שם למד עור באביב ימי חלרו לאהבה את עמו. ואת דתו תכלית אהבה. מנלי לשנוא עבור זה אנשי דעות ודתות אחרות, וכל התכונות המובות האלה!נשארו בלבו נצח, וגם אחרי כן כאשר