­

עלת מיום על במתי המדע והחשכלה, כאשר הביטו עיניו אור חרש ותבוא חכמה כשמן בעצמותיו, לא בזה ליקחת אם הישנה ותהי אמונת: אומן לוית חן לואשו כל הימים. כי כן המעשים. אשר יִעָשו סביב עלם קמן ורך בשנים, רבות יפעלו. על- דרביו ותהלוכותיו בחיים בימים הבאים ואשר יחנך לנער על פי דרכו גם בי יזקין לא. יפור ממנו. אבות:שלמה ומרבית אנשי משפחתו היו מן הכת הנקראה גם. היום-בפי העם: כעלי בתים. חמה יראים את ה' באמת ובתמים, אוהבים את התורה ולומריה בכֶל. לבב ונפש. שלמים המה עם השולחן ערוך לכל משפמיו וחקותיו ואף דין אחד-מכל חדינים הערוכים שם. למרכה לא יפילו ארצה. אך לא כשגעון ינחנו ובררכי החסירים לא ילכו- המה לא התקצפו קצף אם קטנה מרת הפאה רבע מפח אחד, המה לא התרגזו אף לא נתנו עליו. בקול אם בספר מחקר אחד כמו ספר מורה נבוכים וכדומה העמיק מזמותיו אחרי. למרו למככיר. ספוי.ש"ם פוסקים, ועל כן התווה.והחכמה-- חכמת דם ישואל ותולדותיו על כל. פנים-- תאומים היו אתו מימי נעוריו, צמדים התהלכו ולא התפרדו-- ראשית. לימודים היתה לו בבית ,החדו' אשר שם יקחו להם לקח נערי. בני ישראל בארץ פולין מפי מלמדים נלעני לשון אין בְינה,. המצפצפים והמהגים כל היום עם צע'רי תלמידיתם בהלכות. חמורות ובפלפול עקום כנודע. ובהיותו. בן שתים. עשרה שנה והוא- כבר. אםף מלא חפניו סוגיות והלכות; חילוקים ודרשות גדולות ורחבות. מני ים,. וידע. לפלפל בטוב ניטין וקירושין, אירוסין ונשואין ויחבר משפטים את הומנ"ש-- הוא ראשים הובח לכל בעלי החילוק, עליו יברכו בתחילה וממנו יצאו ואליו ישונו בכל חבלי פלפוליהם.-­ את קושיות. המהרש"א: וכיון לדעת הפני יהושוע, כאחד. הלומדים המופלכים. המצויינים. בהלכה,. כי חויף גרול היה וחד השכל מאוד קולע אל השערה ולא. יחטיא. גם. כח. זברון נפלא מאוד חננה אותו הטבעי ולעתים לא רחוקות ראה מעשה ונזכר הלכה ויגד כהרף עין את אשר לאו גם מוריו. והוריו למצוא. במשך שעות אחדות. ויחכם שלמה מכל רעיו בפלפול ובסברא, המלמדים כלם אהבוהו כנפשם ויקראוהו בשם עולם לאמור: נעלה הוא מעל כל בני גילו!-- מן בית החדר חלך לו שלמה אל בית המדש אשר בעירו ללמוד לבדו בלי מווה וק עם חכר אחר. אשר בחר לו כי כן משפט הכחורים שמה. פה העמיק הרחיב מאוד בלימור חתלמוד וילמור בתשוקה רכה ובשקידה נפלאה את כל ספריי גפ"ת אשר היו לפניו עם בל פירושיהם ופרושי פירושיהם, וער מהרה גרל שמעו בכל. העיר לאיש יורע דת-ודין ובקי. בפלפול ובהוראה וכל הלומדים אשר חכירו כי ברכח בו התנבאו עליו, כי הוא יהיה בקרב רב וגאון בישראל, וגס כל. הנשים הצדקניות. אשר יתנו יקר לבעלי תורה ובחורי חמד יושבי| בית המדרש נתנו עריהן. עליו לכל כי הוא עושה גמרות ומסכתות חרשות ינאו באמו בעכורו==--- רק מעשה אחד מימי נעוריו נספר פה וממנה גראה ונדע איך גדל אז' שמו בעירו. ואיך נכבר היה מכל הבחורים בני גילו על גורל חריפתו. ובקיאותו בתלמוד, נם הוא יפיץ. אוד על דרכי. האנשים בדור ההוא אשר התהלכו עמו,---. איש אחר בעיר לבוב, גבאי וואש קהל באחת החבורות