בס' נאים חכמי ולים כתב נחרו יכת ומרי
41
שנתב כי יכול לעשות ואת אפילו מי שלמר אית. וכן בספר רצוף אהבה בהקרמתו זה לשונו: וישלח פיו ורשונו וירו נכח על שורה אחת נגר המחבר ספר שלם ואין אתו דעת ותבונה לחבר יריעה. קט:ה כי נקל למצוא עולה ושחיתא בחיבור אחד. וכן בספר חמדי ה' דרך כו: המעלה ערי זהב על לבושנו שלא היה בשאול ממרות הפחיתות כאשר ימצאו רביםבשנעון ינהגו המקנאים קנאת פותה כששומעין דבר ח-מף מפי חכם אז יבזו ויגנו הכתב הטוב* ואחת. אמיתי אשר כוחות נונשים אצים ע המחבר לאמר כלה מלאכתך וזממיך הפק אל תכלא דנריך ואם נם תרדפך המת כסילים ויהלמך. עברת. המתקנאים, כי אלהים אשר יבקש נרדף יעמר לימין צרקך* ורבו במו ובו תכליות עשות ספיים למה" לבות בני ארם מחלאתם|+ לעורר הישנים משינת האולת ולהקיץ הגררמים בחיק הסכלות ללמר תועי רות בינה. זה יעורר ללמור חכמות, זה יזהיר בני ארם לעשות הטוב והישר, ויש אשר| אך לענורת אלהים ינל-און אנשים| ויזהיר| מלקרב אל היכל התכמה ולואות| את הקורש בחשבו כ יצ'ץ ויפנע ו'קצץ בנטיעות גן החכמה. ומפרשי התורה נחלקו לאדבעה. ראשים. הגקראים פרדם והראב"ל בהקרמת פירושו להתורה מדבר מחמשה ררנים ומכל דרך ביחבה, וסיף דבריו 1 דע'כי יש בלב דיעה מחכמת יושב קרם נמועה וכו' ,| והמלאך בין אדם. ובין אלהו הוא שכלו, וכל דבר שהדעת לא תכהישנו כפשוטו ומשפטו יפרשנו.י והרמנ"ים זיל מנה לפרק חלק הכתות השונות בביאור והבנת דברן האנדות והמררשות לחז'ל, ובעל אפיקי יהירה. מונה. דרך המחברים ומחלקם. לארבע ואשים. ומהכוי ספוים גם הם נצכים לריב איש את רעהו אשר זה בונה זה טותר. אשר בצרק שואל בעל אפיקי יהורה: מאין יצא ההתנגדות הלזו בענותס וכ קנאה ושנאה וש ביניהם נצוח ותחרות. הלא זה גרר החכמים לחפש האמת באש" הוא שם. לכן עוד כל ימי הארץ לא יהאחרו בני אדם ברבר אמונות ודיעות, ולהנן בעדם יפה דרש הבעל עקירה את הפסוק עשות ספרים הרבח אין קץ זה לשו: וברי הכמים כדרפינות אמ כי| דבוי המרדברים דברי ההכמה הם כדובונות| שמיישרין הפרה לתלמיה וכמסמרות| נטיעים| בלתן זוים ממקומם ואפילו כל רוחות= שבעילם נושבין> בהם ואם יהיו רבים| בעלי אסופות סגנון| של וה אנו כסגנון של זה כלם צופים אל עקר אתר מאחה שכולם נתנו. מועה אחד. ברוך הוא המשפיע זה השכל בכל אחך ואחר מהם ואם כן חוייב מזה ש-משך. התועלת מחכמתם ורבריהם. למי שלא יה'ה במררגה פחותה מן התרגש המיוחם אל הפרה וחשור החורש|(בשמרו תורת אלקיו. בקרבו שומר בה תמנתו וצלמו, ולא בתבנית שור אוכל עשב+ אפיקי יהודה) ויוחר מהמח יראה, לכן בני הזהר הרבה מהם רצוני יותר. מבהמות ההמה המת'ישרות בדרבינות כמ שתיים| לפי ערך המישר והמיושר, כיזה ולא זולת תכלית כונתיהם בחבוריהם שאם לא כן" עשות ספרים הרבה מזולת שיושנ הכתוב בהם ויעשהו אין קץ לשום תכלית. לו שיועיל. אדרבה היא. להג. הרבה יגיעת. בשר לעזר ופא הועיל+ ואמנם כן הוא אלה אשר לא יועיל לנפשם שום ספר הכמה המת נמשלו כבהמות נדמה| כאשר אמר בעל נצח ישראל בפירושו לספ" רות חן על המאמר: אשר לא השתרל בקניות. חכמות הוא בהמה בצורת אדם, זה לשונו| המחבר שפל דעתו לומר בהמה בצורת אדם ולא אמר בתואר אדם, א ששם חתואר היא שיאמר בלשון הקורש על תמונת הרבר בהחלט , אבל שם צויה יאמר לפעמם על הצורה הטבעית המעמרת עצם הרבר. דע שרמז בזה שאות] אשר לא שלמו נפשם במושכלות לא בלבר שלא על שם נשםה אנושית'קראן בנחלתם אך על נמש בתמתם המה ירעו את גויתם,| שעל עובם מקוי השלמות שתם בהמה המה לתם, המה מרו עצבו רות כמק"ה הבהמת פרה