.מים,. ידי/ נסו אמר
שכל.
מעת יצוע למור -אם הם זמים ןְמן הטיף בני., גריד למי ורא סתרי נזה וסכם ומוני זאמר לכיות נורים אלף אמין שפט שבים שובה ותקל שלם לובש דומים
וכמיםו|
םי הכונה ט על נכילה שיהם גדלו ונה זו .....
15
ראה עקרים מאמר ד' בפרקים האחרונים:,= ובן בספר. שבול אמוגה:בסוף שמכואט נוסת, התפלה. אין. כערכך| ה!: אלהיגו בעוה"ז ואון. זולתך: מלכנו וכו*: ועוקצים ס"ב) עתיר הקביה להגחיל לכל צדיק וצריק| שי עולמות| כלומר שהה:אה: וקורת" רות שוש לכל יצריק וצדיק בעוה"ב היא שי סעמים כננר כל העוה"ז(הרמב"ם בפירושת" שם וכן רע מברטגורה) ורבינו אשר אמר שם: כשהשלים. כל ריני. התורהק' הקושה תתם במאמר מדבר בשכר ורוצה. לומר: ש*י עולמות- שאם-יתקבצו. ובבף: מיני תענוג זה העולם והובפלו כלם ש"י פעמים יחיה: כך עונג כר צריק לעוה"בה=! אמנם התמרת הזמן אין לו תכלית אבל כל נפש שתזכה לעוה"ב לא. האבך לעולםס וזח.ריל יש.ריל המציאות. התמירי שאין לו תכלית- הנת נראה בי כל גרול עמגג. עמלו| נכל עז לקרב דבסי האנדות אל השכל- וכן כבינם| אנחנו וזאתו' מנמתי בספרי להשכיל לבות התועים מדרך השכל , ולהאיר" עיני.העם. ההולבים: חשכים ובכל מקום הבאתי תנאי דמסייע. לרבהי= להראות.כי. לא מלבי בדיתים- ורק6! עַת: הבוערים. בעם. אתקופטה אשר יחשבו עון לתמתבר: אם ילבוש. ק:את:ללחום ננח:איזה ריעה. שוא אין לה יסוד בתורה...| בי. כמה ספרום יקרי ער חסרנר אס כן רמו מחבהיחס- חכמינו,אמרו מפרסמין.את התנפים- מפני חלול השם(יומא: פו) נם4 רשות נתונה לחקור. על-הספהים.\מי המת מחבו'יהם.> כי רבים. המה אשך-תלחטי ספהיהם באילן הנדול כאשר. יפא בפנים ספרי במאמר סתרי תזרת: איך: נזרייפו. רוב:: ספרי קבלה ותלו שמם על הארוז"ל וכדומה, זנם.הבאתי דעת נדולי: עמני ברבוקן ספר הזהף. המיוחס לרשב"י ואינו, כמו שמניא בעל שם הנרולים מערכת ספרים: אות ז' רעת- הגאון יעב"ץ במטסחת ספרים.. שהוכיה שהזהה איגו מרשב"י, זה לשונר; עתה מקרוב בא מטפחת ספרים וראיתי בהעברה בעלמא שעשה פלילות ער שכתב. שאינו לתנא אלא לאחרון ופקפק על הגדולות והנוראות אשר בזהר וכן רבים: מחזיקים בדיעה הזאת כמו שבא כפנים הספר בשם ר' יצחק מן עכו. וכן בעל. בחינת הרת מביא ראיות הרבה שאינו מרשב"י, והנה בזה לא הייתי איש ריב ומרון: לבני עמי כי זולת חכמת הקבלה ישראל חי וקיים ורי לגו בנגלות ומה לנו לדרוש. במופלא ממנו. וזוכר אני שהתכם יש"ר מביא בסוף ספרו ישר(אשר אינו כעת בירי) בשם הרב הגאון ר' יונתן אייבשיץ זיל שזה האיש אשר אומר שהזהר אינו מיי.ב"י אין עון לו ולא יחשב לאשמה כי אין זה אחר מעקרי. דתנו להאמין בזה הספר אררבה ידעתי מהנסון כי הרוצים על הזתרי ועל הקבלה המה מתרשלים בלימור תנ'ך,| דקדוק וגפ"ת וימאנו בכל סברת. השכל ובחכמות העולם. וגם זה אשר אינו מאמין בניסי הרבי של החסירים לא יפסיר אמונת דתו כי כת החסידים עם רביהם המה חרשים מקרוב באו והחכם. יאסמ בספרו דאס יורענטהום אונד זיינע סעקטן מספר איך קם ננד הכת הזאת הרב החכם ו' יעקב עמרן בחרמים ונדוי ואסר לבא בחברה.| וע"י רבי החסידים השפיל עד ארץ ככוד הדבנים נושאי דנל התורה כי המשרה גתן מההמון על שכם הרבי להושיב רבנים לכסא או להורירם, ולהרבי העושר והכבוד וירבו סיסים למרכבתו ובכל עת בנדיהם לבנים והנה זה אשר קראו לו לפנים הרואה לא הכירו מלך ישראל הראשון בבנדים הלבנים בעת שאל אי זה בית הרואה ער אשר השיבי אנכי הרואה.\ אמרו על ר' חגינא בן רוסא שהי' מתסלל על החולים ואומר זה חי וזה מת אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה תפלתי בפי וכו'(ברכות פ"ה) ושם כשחלה בנו של רבן נמליאל ושגר ב' ת"ח אצל ר' חנינא בן דוסא לבקש רחמים עליו כשאמר להם לכו שכבר חלצתו חמה אמרו לו וכי גביא אתה,| אמר להם לא נביא אני ולא בן נביא וכף- הגה לא התפאר לאמר ידעתי זאת כי הוריעו לי סן השמם ואיך נאמין עתה
ק כם לופ אק שה באו