טאאא
ו
זהם ינהינו העולם השפל בכח האל ולא יתנהגו מהשפלים+| והנה אנחנו| בני האדם לא נוכל לתקן עצמינוואיך נוכל לתקן העליונים'
והנה לחכמי עמינו ריעות שונות בענין תכלית בריאת העולם>< בתלמוד -אמרו כי זה כל האדם אמר ר' אלעזר כל העולם כלו לא נברא אלא בשביל זה דאמרו בראשית ברא אלהים בשביל התורה שנקראת ראשית שישראל ראשית המחשבה בבריאת עולם השפל מפני שהם מקבלי התורה(רשב"א ברכות פ"ה) ורבנו בחיי בפירושו על התורה במאמר יהי מאורות אומר: באר הכתוב שלא נבראו המאורות רק לתשמישו של עוהיז היא שאמר להאיר על הארץ. ותנה זה יורה כי -העליוגים עם היותם גרולים ועצומים נבראו בעבור התחתונים. ולהרמב'ם במורה.ייב לשלישי רעה| אחרת באמרו ירמה כל סכל כי המציאות כלו בעבורו והבחינה האמיתיות היא שכל בגי ארם הנמצאים כש"כ זולתו משא* מיני בעלי חיים. הוא דבר שאין לו שיעור כלל בערך אל הנמצאות כלו הנמשך כמו שביאר ואמר ארם להבל -דמה אף כי אנוש רמה ,. שוכני בתי חומר אבל המציאות הוא לפי דעתנו הוא מפני רצון הבורא אשר מין האדם הקטן שבו בערך אל המציאות העלון* א מנם האדם הוא נכבר מכל מה שבעולמנווה התחתון|'| כאשר אמר המשורר: תמשלהו במעשי יריך כל שתה תחת רגליו(תהלים ח)| וכן -בהקרמת זרעים אומר הרב: אך על דרך כלל יש כי כל הנמצאים שתחת נלגל הירח נמצאו בשביל האדם לברו. ובעל תמ במסכתא סוטה פ"ג על המשנה, חסיר שומה, ורשע ערום, ואשה פרושה מכות פרושין היי אלו מבלי עולם, אומר לשון הרמב'ם שאלו הרברים| המפסידים מציאות האדם| ירצה מציאות האדם לפי. שהוא עיקר הבריאה בעולם השפל| וכן עקירה שער ארבעים לבינה אומר:\והנה יתחייב מזה -שכל אלו הנמצאות המבעיות עם כל חזוק התחרות הן לא ישמשוכי אם ל עבודת איש השלם ותועלתו אחר שלא נברא אלא בשבילו- וכן שער ה' אומר.: אמר בל שתה תחת רגליו כי הוא האדם סבה להם וכלם גבראו לעבודתו וכן שער ע"ה דורש הפסוק אנכי עשיתי ארץ ושמים ואדם עליה בראתי(ישעיה מ"ה) ובחו'ה שער הבחינה פ"ה: האדם הסבה הקרובה להיות העולם הגדול הזה- ושל'ה בחלק בית ישראל בית דור דף כ"א: עתה אבאר הענין, דע כי העולם בראו הקב'ה לתכלית הארם וה' אלקים עשה את הארם ישר- ובעיקרים מאמר א' פי"א וכשנברא הארם נשלמה היצירה כי התכלית בכל דבר סוף+ ולזה היה האדם סוף היצירה. וכן בעל מנורת המאור: כשברא הקב'ה. העולם הוה היה ב עבור ובעל מעשי ה' דף ליב שכל מה שנברא לא נברא אלא ב עבור הא דם הש לם אולם העולמות העליונים השמש והירח וככבי אור המה לא נבראו בעבור האדם כרעת הרמכ"ם במורה ייא לשלישי. באמרו. כי יתחייב מזה השקר הגמור וזה כי התכלית יותר. נכבר מן הרברים. אשר הם בגלל התכלית. והי" מתחייב אם כן שיהיה מציאית העליון השלם והנכבד מפני. הפחות ולא ידמה זה משכיל אשר על כן אמר המליץ בדבר יצירת המאורות לא שלכך נוצרו.. יצורים אובדים. שהמה נככדים. מהם. ונבוהים עליהם חלילה ליוצרם- להכניע היקר- לזולל והעומר להאובד* וק העולם השפל וכל אשר בה נברא בעבור האדם אשר הוא מבחר היצורים החיים על האדמה אותו חגן בוראו בתבונה. ודעת. ונתנו.עליון. על כל בריאי הארץ ותכליתו לראות בנועם נצחי אחרי אשר מלא תעודתו בְתבל, ועשת אך מוב וצדק בעמיו להתעסק במושכלות כי זה כל הארם כדברי המשורר:
השמים
כג