Druckschrift 
Toldot ha-g. Sh. Y. L. Rapoporṭ : ʿim śimat ʿayin ʿal ḥakhme doro ... heḥlifu ito mikhtavim, gam ʿal kol tahalukhot ṿe-tahpukhot ha-dor ha-hu / me-et Aharon ha-Kohen Poryes mi-Levov ; ... ha-yotse le-or al yede m.v.h.r.P. Smolensḳiתולדות הג׳ שי״ל ראפפארט : עם שימת עין על חכמי דורו ... החליפו אתו מכתבים גם על כל תהלוכות ותהפוכות הדור ההוא / מאת אהרן הכהן פאריאס מלבוב
Seite
12
Einzelbild herunterladen

- ו ­

האולת ואמונת שוא ותפל הנסוכה. על כל יושבי חלד, כגוים כיהודים כעם כנסיכים, כמורים כתלמידים, והאנשים. השרידים. אשר ה' קורא למו בכל דור ודור ואשר הרכו אז עשות חיל על כל אשר לפניהם שמחו לראות אור חרש, אור יקרות ובכל מאמצי כחם עזרו איש את אחיהו, ואיש לרעהו אמרו: חזק!-­בארץ אשכנז החלו אז אנשי דעת מבני עמנו להפיץ מעינותיהם חוצה, וקרית מלך רב היא בערלין המעטירה היתה. אז עיר מלאה חכמים וסופרים, מליצים ומשוררים, רופאים נכבדים ופלסופים. נשואי. פנים ככלוב מלא עוף: המונים המונים בחורי חמד צמאי דעת ותאיבי תבונה נהרו אליה מכל עבר ופנה, לרלות שמה מפנינים ממצולות ים הדעת ולשכור את צמאונם, וגם. מארצות פולין וגאליציא לא מעט היו הכאים, אשר אחרי ימים שבו אל ארץ מולדתם וימכרו שם בלא כסף מדע וכלי מחיר חכמה ודעת.*) החכם. רבי מענדיל לעפין, המכונה גם כן סאטאנב על שם עיר מולדתה איש יקר ורב תבונות, תלמיר הרמבמן ומורה להנסיך הפולני משארטאריסקי היה הראשון אשר שב אל אוץ מכורתו ארצה גאליציא מעיר הבירה בערלין; אחרי ארחו שם לחברה שנים רבות את גדולי. חכמי. אשכנז ומליציה, את החכמים: לעססיננו. ענגעל. ריימארוס, מעללער ורבים כמוהם וקבץ מלא חפניו מדעים ולשונות שונות- מהונו הר אשר הביא אתו פזר נתן לאביונים, כי את אשר למד לְמד גם הוא לרבים. הוא ירח בראשונה זיקי תשוקה אל החכמה ואל המרע בלבב כל הצעירים אשר התהלכו אתו תמיד, ואלה חזיקים בערו עד מהרה ויהיו לאש לחבה האוכלת שמיר ושית, שוא ותפל, הבל וכזב ומעשה תעתועים גם יחד. האומנם לא. ביום אחד נעשה כל אלה!-= אולם ודידיו ורעיג. הלא המה החכמים המפוארים: ר' בנימן גינצבורגי ור' נחמן קראחמאל בעיר בראדי, וביחוד החכם השר הנדיב ר' יוסף פערל בעיר מאונאפאל. איש אשר כו רוח עוז העשוי לבלי חת ולא ישוב מפני. כל, המה עברו חמשים לפני אחיהם וירישו את כל כחם, את עתם ואת עטםו את הונם ואת כנודם אל ענודת הקודש הזאת לבער את ענני האולת ועבי החסידות משמי ארץ מולדתם ולהרבות מרע ולשון בקרב אחיהם, בארצות אסמררייך ככר החל הקיסר החסיד. הצדיק והישר בארם, חוא יאזעף השני לתת חוקים טובים ומשפטים ישרים לכל בני ממשלתו, ובתוכם גם לבני. ישראל. הוא צוה לבער בחזקת היד את הסכלות מן הארץ, לקחת בחזקה את נערי בני ישראל ללמדם לשון וספר ולהורותם דעת בחוקי ונימוסי המרינהי למען ידעו להלך נגד החיים לרוח העת החיה. ואף בי עם בני ישראל, עם קשה עורף מנעוריו אשר גם את חטום גם את הרע לא יקבל ולא יעווב עד מהרה מהרו וירבו בשוחד ותנו כסף מלא בעד כל בני ביתם למען יוכלו לעבור על דת המלך ותנתן להם החפשה לשכת בחושך כל ימי חייהם. בלי מפריעו עם כל זה נמצאו גם אז. אנשים בתוכם אשר לא שמעו לקול אוילים ויתנו את בגיהֶם ללכת אל בית הספר ונם אחרי כן כאשר נתכמלו החוקים הטובים האלה

ה

כפס מולדום ם"ל בקיפור כמכץ מסם מסיל

בלסון לסכנז(סים סיזרמַעכיטִיםעֶן יססכבוך, וויען 1891)

.