= 140 ­

המדינות ויהיה גאון נדול בישראל, כאשר כבר התננאו עליו כל מכיריו, כמבינים כאשר אנם מבינים, אז זרה בחמת אפו את כל ספרי המחקר אשר לפניו ויאמר בלבו: מה לי ולחקירות כאלה?-- המה לא יתנו ולא יוסיפו לי מאומה, אין טוב לי כי אם ללכת בדרכי אבותי וכמעשיהם אעשה גם אנכי, ללמוד תלמוד נוצרתי, ובו אהגה כל ימי חיי ולא אלך בנדולות ובנפלאות ממני-­אולם עודנו מרבר על לבו כדברים האלה, ורעיוניו ישובו בקרבו עד מהוה עשר מעלות אחרונית, וזכור את דרכי ההיקש וההגיון אשר למר כבר בספרי הרמב'ם וישוה אותם בדעתו אל מעקשי הפלפול והתחתי החילוקים. אשר אין להם שחר:-- ואזניו תשמענה מאחריו קול המולה גדולה. קול רעש ושאון, קול מבשר חדשות, משמיע גדולות ונצורות אשר נעשו בארץ, לאמור,.הצרפתים יגבורו", ,הרוסים ינוסו":העסטרייכים יפנו לעזרה", וכאלה רבותי ונפשו תכסוף מאוד לדעת מה הנה המחזות הגדולות האלה אשר יום יום על פניו יחלופו?-­בספו יד החזקה יראה יביט בהלכות קירוש החורש מבלי הבין עד מה: והוא יערוג ללמוד גם את חכמת החשבון והתכונה, אשר גם הרמנ'ם למד אותה, חוא הוא הרמכ"ם אשר היה ויהיה לאבן.פנה וליתד נאמן לכל בעלי החילוק לתלות בו כל ילידי מחשבותם הצאצאים והצפיעות מקמן ועד גדול-- שמע הגדולים אנשי השם אשר היו או בארץ נישראל ובעמים במדינות אשכנז וצרפת יניע לאזניו, וכל אלה חברו להם יחדיו בעת הזאת לחזק את רוחו ולאמץ את לבכו, לעזוב את התוהו ולבקש את הישר, לחפש חפש מחופש אחרי חכמה ומדע, למרות רוח החסידים אשר שננו לשונם נגדו ויחפאו עליו דברים. אשר לא כן. את הומכ'ם יקח לו למורה דרך והוא יאיר לו נתיב בדרכיו. ובמעלליו. את התורה אשר למד ויאהבה מעודו ואשר גדל על ברכיה לא יעזוב, וגם מחקור בחכמה בל תנח ידו. אמונה ודעת לא יתיצבו עוד בקרבו להלחם יחרי רק יתלכדו והיו אחר. בד עת ילמוד תלמור, ובאמונה ינקש דעת ולא יפריר בין הדבקים, יתגכר כארי ויתקומם נגד כל מנהגי הבל, ורעות רוח. גם אם ישנים ונשונים הם ונשרש בעם גזעם מימי קדם קדמתה, אולם ירבר משפטים גם הוא את אלה הצעירים המתחכמים העוזבים אמונתם מכל וכל וילכו כתוחו לא דרך אחרי שריוות לבם הרע. כזאת וכזאת היתה תכונת נפשו מיום עמדו על דעתו ער קץ ימי חלדו. כי גם בקרבו היתה בלי תפונה מלחמה ארוכה בין שתי אלה אשר גם תופשי תורה גם רוב מבקשי רעת יכשלו בהנה, באחזם רק באחת וישליכו את השנית אחרי גיום. אולם הוא, אשר אותו חנן הטבע כשרונות נפלאות גם לשתיהן, אשר נתן בו לב טהור מלא רגש אהבה וחומלה וגם רוח חזק ואמיץ העשוי לבלי חתו הוא עמד על מעמדו בתוך מבלי התנודר כקנה במים אחח הנה ואחת הנה, הוא. לא הרס את הישן, לא נתש בכח את האלונים הגבוהים והישנים כימי עולם, רק נטע נטעי נעמנים על תלמי המרע, ביר ע נאמנה כי האמת לעולם תעמוד והקשר מאליו יקרע גם מכלי נגוע בו יד. מראשית ימי נעוריו שם לו זאת לחק עולם ולא יעברנהו, וזאת נקח לנו גם אנחגו ליסוד מוסד לחרוץ משפט על כל פעלו ומעשהו בארץ עדי הובל לקברות.