נשובה נ' עתה נראה את שלום שלמה ומה יִעַשָה עמו בימים-ההםו אחרי אשר דנרנו. באדוכה. אודות. תכונת נפשו והראנו. לדעת, איך. הסכינה מעט מעט' להביט אור שמש, איך פעלו עליה כל המעשים והתהפוכות אשר היו אז בתבל. ואיך רעיוניו בקרבו כביר לחמו יחד ערי תום וא מת בו נפגשן, תורה וחכמה כנפשו נשקו. ויחריו. בל ב ו כרתו ברית. אהבה ואחוה.. עד עולם נראה נא עתה מה פעל ועשה שלמה בימים ההם* א ג ה הלך לרעות בגנים וללקיט שושנים? איפה שתה לרויה ממכועי מי הדעת?-- מקרה אחד קטן היה לו אז לעזר לא מעט ללכת הלאה בררך אשר החל. מורה אחר הקרה אז אלהים סניו אשר למד אותו את השפה הצרפתית. והמורה. הזה לא מורה תלמידים ומלמד בשכר היה ולא מלמד ומורה יושב..בחרו" ותופש מקל ומטה זעם בירו להורות בו את בני הנעורים, רק-- מורה חצים ותופש חרב שר צבא(אפפיציר) בחיל הקיסר עפטרייך, איש אשר לא מכבני עמנו הוא למד אותו דעת. ומעשה שהיה כך היה:-- שלמה. היה אז בן ע שרים שנה, והימים האלה ימי בכורי הבחורים לצבוא בצבא ולעבוד. עבודת המלך כפי חוקי המדינה כנודע, ומשפט טובי העיר ופרנסי בני ישראל, אשר אליהם תבוא. הפקודה מדי שנה בשנר! להרים מספר קצוב מכחורי ישואל למען ילכו בצבא. את העם: כל בחור אשר מלאו ימיו. והוא בן אחד עשירי העיר. ונכבדיה-- וימצא בו מום, ונם אם בריא אולם היה למראה עינים יחפשו חפש מחופש אחרי מום אחד בחדרי במנוי לפתע פתאום חפרה לו מדת קמתו או חשכו עיניו בארובותיהן ויה' קצר רואי או היה דל בשר ומשחת התואר, וכהנה, מומים אשר לא תראם עין אנוש אשר כל חכמה אין בקרבו. רק עין הרופאים הגדולים אשר שקדו על מררשי חכמרן הרפואה ואשר לנוגה ברק הזה התבוננו. אולם אם ב ענ הואי אז אין ב! מגרעת וַינתֶן אל חיל המלך. על כן התחבאו נערי בני. ישראל" העניים בעתות לצרה כאלה בחורים ובצריחים באשר ירעו כי אליהם כלתה הועה: ומה גם בימים ההםי בשנת תק"ע, בימי מלחמת נאפאלעאן הראשון בעת אשר המתים המונים בני ארם כצאן הובלו לטבח על בלי מה, אז רבתה המבוכה מאוד במתנח העברים. ושלמה היה אז במכבחר ימי עלומיו. בחור יפה עינים ומוב רואי, גבהו כארזים. וחסון כאלונים, וכל מום אין בו אשר. יעצוהו מלבוא אל חיל המלך כאשר נטל עליו, גם אנותיו כבר אפס כספם בעת הואת ואת עשירי העיר ונכבדיה לא נמנו עוד זה ימים ושנים. אז בוח לו שלמה אל עיר קטנה אחת מערי. גאליציא. למען התחבא שם עד יעבור זעַם. בעיר הזאת היתה אז מַצָבה מחיל המלך ובראשה. שר צכא אחד, יודע מדע וגם בשפת צרפת ידיו רב'לו. אך את מי ישוחח צרפתית? את האכרים בשדה או את עדוי הצאן?== בעיר קטנה אשר אנשים בה מעט יכירו וידעו כלם איש את רעהוי כיגם הגדול. ונשוא פנים יארח לחברה את אנשים שפלי עוך הרחוקים מאוד ממצבו בחברת בג האדם; על כן לא נפלאת תהיה בעיננו אם מקרה אחד קטון וקל הערך יוביל פה יחד את שר צבא עסטרייך עם אחר בחורי ישראל שוקדי על דלתות בית המדרש, לבוש מלכושי יהודי פולין וקווצותיו לו משתי פאות ראשו תולרות ראפופורט