=- 90

אחינו בני ישואל! גלוי וירוע לכם אשר זה מזמן קרוב חחלו יריעות וחכמות העמים גם לימוד לשון אשכנז לפרוץ בתוכינו. הקולר תלוי בצואר שני אנשים צעירים לימים ומפורסמים לגנאי, שלמה ראפאפארט והערש נאטקיש. הם סבבו בכל אלה וידם היתה ראשונה במעל הזה. הם מעתיקים בפרהסיא את את תורתנו. הקדושה ללשון אשכנז צח ולומרים. הביאור של משה מרעסויא. גם יתנו עצה לכל רעיהם ומכיריהם אשר ילמרו חכמות ולשונות שונות. ובכן אנו גוזרים עליהם בגזרת. עירן קדישין ובפתגמי אורייתא. כי האנשים האלה יהיו בחרם הגדול ובשמתא רבתא, הם ותלמיריהם וחבריהם וכל הנלוים אליהם ושומעים לקולם. אנחנו גוזרים ג'כ חרם על כל האנשים אשר ילמדו לשון אשכנז, ואסור לדבר עמהם ולילך בר' אמות שלהם. וכו' וכו- הכוקר אור ותהום כל העיר לאמור: האנשים הכו חום, חום הם על פי הונ ומצותו וכל אשר להם חרם. הושב גמולם בראשם, עתה נואה אם ישובו לכסלם או יעשו תשובה ויבקשו מחילה סליחה וכפרה.-- לקול השמועה העליזה הואת צללו עתה שפתי החסירים בכל קומות מושבותיהם שמחה ויל ויתעווו גם ביתר עוי גאליציא.לצאת לקראת נשק. בעיר זאלקווא הקטנה אשר לא רחוקה היא מלבוב קמו נגד החכם נחמן קראחמאל אשר גר שם בעת הזאת וימררו. את חייהו ויעוללו עליו עלילות ברשע אשר נוטה הוא לכת הקראים ושקרים רבים כהנה, וגם על תלמידיו וריעיו במקומות שונות וישרפו את כל ספוי חכמה אשר מצאו בין בלשון אשכנז בין בלשון עבר וגם ספר תורת משה עם הביאור ותוגום אשכנזי אשר היה נדפס בצרו השליכו אל האח המכוערת או אל המחראות.

בצוק העתים ובמסכות האלה לא רפתה רוח שלמה ולא נסוג אחור מררכו­הוא לא בכה אף לא התחגן במו פיו, לא בקש מחילה פליחה וכפרה, לא עמר על פתח שער בית הכנסת למען ירוק כל העם בפניו ולמען יאבה הרב עם כל עדת קדושיו סלוח לו-- לא זאת' אולם הוא ורעיו ערכו עד מחרה יחדיו מכתב בקשה אל הממשלה על אודות. הדבר הזה ובזמן לא כביר נאלץ הרב הגאון האב'ר בלבוב בעצמו ובכבד, לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח, לעשות את החרם הזה בטל ומכוטל, אשר לא יזכר ולא יפקד ולא ידברו עוד בשמו. כאשו שלף החרב מתערה כן שבה מהר למקומה ולא פגעה ולא נגעה במו אף כחוט השעוה, וכאשר הוציא מלפנים. את החרם הזה בקולי קולות כן הכניסו עתה בנחת בלי להג הרבה וצפצוף דברים. בין לילה היה ובין לילה אבד, בחושך בא ובגלוי לעיני השמש יצא. ולא זאת בלנד, וק הוכוח גם כן מטעם הממשלה לדרוש דרשה מיוחדת בעבור זה בשפת אשכנזית צחה וברורה בבהכ"נ הישנה דחוץ לעיר(מקפאמו8 והז8וה) בפני כל העם ובפני פקיד משרי העיר ולהביא ראיות נכוחות מדברי התלמוד והמדרשים שמותר ללמור וללמד לכל עם בני ישראל חכמה ולשון וספר אשכנזי. הפקודה באה אל הרב ופניו חורו. דרשה אשכנזית! בשפת הגוים הטמאים האלה אשר לא רבר בה מעולם? היולד ג וי פעם אחת?והפה שאסר ללמוד אשכנזית איך יתיר?-- אולם מקודת הממשלה נחוצה ודבר. המלך אין לחשיב. אכן איש למרן וחריף גדול

/ 1

|