יש
.ל
אמנם עשירי העיר בראדי הראו לדעת, כי לא רק באומר ודברים יאהבו את אנשי החכמה בבית ישראל, כי אם גם בפעולה ובמעשה יעזרו אותם ויגינו עליהם מסכלות מקנאים ומרשעת פועלי און. עשירים רבים מיושבי העיר הזאת ובראשם הגביר היקר והמשכיל מו"ה מאיר נירענשמייין ראו מעשי המקנאים המתחרים לעשות רע ויבחרו דרכיהם אך לתכלית מוב וניצה. כי גם המה משכו ויקחו תחת ירם את מכס הבשר והגרות בעירם-- אף כי מסחר כזה רחק מאוד מחפץ נפשם ודרכי מסחרם. ורק בעבור ספוח את שלמה אל אחת הכהונות למען ימצא פרנסת ביתו בכבוד עשו זאת. בתודה רבה לקח את הפקודה הזאת מירם. ויסע לבראדי וישב שמה כשנתים ימים. שמה בין אנשים טובי לבב אשר חלק להם במדע ובתבונה למד והגה לכל אות נפשו בתורה ובחכמה: ובחלקים הראשונים מספרי בכורי העתים אשר החלו אז(שנת תקפ"א) לצאת לאור, נראו ראשית בכורי מעשיו בשיר ומליצה. גם אחרי כן בשוכו לעיר מולדתו לכובה נתנו עליו הגבירים ההם משרת סוכן על כל דברי מסחר וקנין אשר יצאו ובאו מתחת ירם מבראדי ללבוב ומלכוב לבראדי, נאשר ידעו צאתו ובואו את אלהים ואנשים ויושר לבו, ועל כולם רב חכמתו וידיעתו בכל דברי םחורה ומו'מ ואשר על ידי זה מצא חן בעיני כל יורעיו. אשר םחר עמהם ובכל אשר פנה הצליח. אז ארח לחברה גם את האחים קרויז בלבוב. אשר היו אחרי כן מראשי יועצי המלך(מיניסטער) כי גם בעיני רבים וכן שלמים מן הנוצרים. היה נכבד מאוד וישב ימים רבים בשלות השקט בעיר לכוב.
בימים החם עת אשר מצא מעט מנוחה ומרגוע וידו מצאה להחיות את נפשו ונפשות אנשי ביתו בכבור הגה בכל העתות הנותרות לו לשלל מעמלו יומם בתורה ובמדעים. אף פעל ועשה הרבה מאוד בחכמה בשיר ובמליצה, אולם ביתר שאת וביתר עז בבקורת דברי הימים לבני ישראל אשר בה עשה לו שם עולם לא יכרת. ספרי בכורי העתים החלו אז לצאת לאור מדי שנה ושנה בעיר וויען המעטירה, אשר בימים ההם היתה עיר מסחר ספרים לכל עם בני ישראל במדינות אָסטעררייך, פולין ורוסיא, כי דפוס ו<יען היה משובח מאוד. ועליהם שם שלמה עינו להדפים בהם כפעם בפעם מאמרים ומכתבים מעשה אצבעותיו. הספרים ההם היו אז כמו ערי פרזון בישראל; ערי מקלט אשר אליהן ינוס כל איש גבון לבב ומר נפש אשר הציקתהו רוח בטנו לדבר יהודית באזני בני עמו וללמדם הכמה ומוסר השכל, המה לנדם היו אז מקום הועד האחד לכל חכמי ישראל השוכנים מפוזרים ומפורדים בכל מרחבי ארצות אייראפא, אשכנז ואיטאליא. פולין ורוםיא, ואיש איש מהם הביא מדי שנה ושנה לפי שכלו וכפי מסת ידו מבכורי עטו מנחה להחכמה-- ויבוא גם שלמה בתוך הבאים ויבא גם הוא מנחת בכורים. אך מצער מאוד היתה ראשיתה כי רק מנחות קטנות הביא, כמו שיר הצלחת הבית(תקפ"א) ושיר התבערה(תקפ'ב) לפי שיללער, שיר האביב (תקפ"ד) לפי המשורר הגדול בשפת אשכנז מבני עמינו מו"ה ליפמאן בישענטהאל אשר היה נכד הגאון בעל יד דור זצ'ל ואשר מת בלא עתו. השירים האלה אף כי רק העתקות המה, גם מתי מספר, בכל זאת לא נער יכת בם. כם נראה רב כחו 3