5.=

לא כניר ישא שמע שלמה לתהלה בכל מקומות מושבות בני ישראל וחכמיהם ויתמהו איש אל אחיו לאמור: מי הוא זה שלמה? ואיה מקום כבודו? איש אחד בא מקצה ארץ גאליציא החשוכה, בא ראשון על שרה החכמה וישפוט שפוט? ישפוט ויבקר במאזני צרק אשר האמת המהורה להם לקו והתבונה הזכה למשקלת?= החכם הגדול שר"ל אשר ידיעתו ווזכמתו בדקדוק במחקר ובלשון היתה רבה למאוד ולא נשא פני איש-- גם הוא קם הפעם מכסאו והרכין לו בראשו לאמור הגדלת לעשות! אחריו באו החכמים הגדולים צונץ, יאסט, ייטליס, אלמאנצי. גירונדי. גייגער, מונק, גם הרבה מחכמי העמים כמו געזעניום. עוואלד, ודעליטץ, ויכתבו לו אגרות מלאות תהלות. על כל פעליו ומעשי ידיו כי להתפאר המה. ואני לא אכסיל ואשלש פה את כל התהלות אשר פזרו לו על ספריו אלה, בי כל אלה ימצא הקורא המשכיל בחלקי כרם חמד ובספרים רבים עברים ואשכנזים מן העת ההיא, אך ואת אומר כי כל התהלות האלה. אף כי רוממהו וינטלוהו לא הניעו את רוחו לאמור: אני ואפסי עודי ונהפוך הוא כי כל ימי חייו היה עניו גדול ושפל רוח מאוד ואולי עוד יתר מדאי. הוא השיב תשובה לכל שואל וקבל את האמת מכל מי שאמוו= אף כי התנשא והתגכר כארי לדחות. את את השקר בשתי ירים באומץ רוח ובלי משוא פנים-- גם לא עמד על דעתו בחוזק יד*) ותמיד היה כמתנצל עת דחה דברי זולתו.-- אך על החכם ישר אשר בא עמו בתחלה בכרית אהבה והחליף אתו מכתכים זמן רב חרה אפו בימים החם על עמדו מנגד ולא חרץ משפט גם לא דַבַּר דבר אודות מחכרותיו כמו לא נחשבו בעיניו למאומה ואין שוה בנזק הזמן לדבר אודותם דבר. אף כי בקש ממנו באגרת ערוכה אליו כי יגיד לו משפטו עליהם, אם מצאו דבריו חן בעיניו אם אין, כי בלבב החכם הזה מצאה הקנאה קן לה ויקנא בשלמה אשר ממרחק בא מארץ חשכים ויגדל ויצליח לעשות לו שם גדול על פני חוץ הרבה יתר מבני דורו אשר קדמוהו לקנות חכמה ושם. גם מאן לתת שאלתו בדבר קמן אשר שאל מאתו הלא הוא להעתיק לו את שירי ר' משה מיראמו אשר היו תחת ידיו כי לו היו נחוצים מאוד לספרו אנשי שם, הוא בקש ממנו הדכר הזה וגם כתכ אליו שאם תכבד עליו מלאכת ההעתקה יעשה מלאכתו על ידי אתר והראה לו מוצא לכסף אשר ישלם עבור זה, בכל זאת מאן החכם יש"ר לתת את שאלתו ויענהו בדברים של מה בכך. על זה התאונן'') שלמח באוני ירירו שר"ל במכתבו אליו. ועל כן סר לבבו מאחוי יש"ר כל ימי חייו וכמעט, השיב לו מרה כנגד מדה כאחרית ימיו כאשר נראה הלאה.

*) בזס ספכיו סכום3. על סמדס כי לוב עמלקופיו חס סמכעיס ים"כ ויססט וגייגעכ וסם ספסוכל סעפוסל מס"ל ילסו כי לסדכן נספטו, ופס כי כנוד כספפוכט גדול גס צעיני בעפוד מפוד כסטר סכפית' בקתספד ססל ספדסי(ו בקניס וסגס, בכל זסם לם סענע מסעיר על דנכיס כסלס וכיופם בסס, כי עלינו. לדעם סם מכוכם תפדס סגדול כעו ססום פדם ולם כמלסך פלסיס מו סלף מעופף) כספל ינבכ פופו כום3 תופדוסיו בליפס מלסס. וגס מספטו פסל סלן על ססכס יסכר מספע מעוקל סוס, כי לס זסם היפס דכך יס"ל לקנס בכנו7 לעין, וגס כבודו סיס סדם עמו ועס לו לקכסום בכנוד ססכיס? ובדכל תת סלב ס"כ סם עס יס"ל לסכפם וקלון סעם הדבל כי כטל לו בפבו

על כי לם מלן עספעט על עסבכותיו כססל כנל סעילותי בפדק-- כפי דעפי-- בס םפסכ סונ' שסית על מכתנין. ועלינו ללעד עליו לק סזכום תוס כי גס סום פדס ולם קל סיס-- סמויל,

**) כקס כ"ס ם', סעו"לי