0 חיי אנשי השם ור ,אנש| שיהיו על תכלית האמת, ובכלל מחויבים הם להשמר בבל מצוה, אף הקלה שבקלות, לעשותה,

אולם, בהיותו איש רעים יאוהב הסיוע וההתחברות, לא "כול לוצמו להתאפק מבל ובל ו'כא בסורו(בשנת תפ"מ) את שני הלמידיו ורעיו, יצחק מריני. וישראל בכ'ביס, והם ראו ויתמהו על כתביו וררכו בקדש. מרי יום ב"ומו היו הולכים אליו לשמוע את שעוריו בקבלה. לוצטו ה'ה מסתפק בהם ולא היה מחזר אחרו תלמידים רבים. אולם לא ארכו הימים במצב כזה. כעבור זמן מה נסע לוצמו אל בסן. רבו לריגיו, לבלות בחברתו את ה,ימים הנוראים", בימים ההם בא לפרובה. השליח מירושלים, המקובל ר' רפאל ישראל קמחי(בעל ולבורת ישראל" על דבר דיני יום הכפורים על דרך הקבלה), ויתעכב כשנים עשר יום בחדר לוצטן, שפנו הוריו. להאורח ההגון. שני תלמירי לוצטו, מריני וטריביס, היו באים אל האורח,, המקובל האדוק, אם לבלות שם שעות למורם, כמעשיהם יום יום, או לדבר עם האורח. בין כה וכה הראו להאחרון את כתבי לוצטו, וגם את הזהר בתוכם, ויספרו לו את פרשת נדולת רבם. קמחי נתפעל מכתבי לוצמו, נוסף על השמועות שספרו לו הצעירים. אבל בהיותו בפרובה החריש, אולי מעשותו בוה את רצון תלמירי לוצמו, ורק כבואו לויניציה החל לספר, בכתב ובעל פה, את הגדולות והנוראות אשר ראה ושמע בפדובה, ויקח בדבריו לב צעירים רבים אשר נמשכו אחר קסם הקבלה וילכו לפרובה. לשמוע קחה מפי לוצטו., אמר נא יש"אל-- יוסיף קמחי באגרתו אל בסן== הבא בשולי היריעה, שם בביתו של הרב הקדוש המקובל האלהי כמוהר"ף משה חיים לוצמו נר"ו נמצאתי ושם הייתי בר"ה וביוה"כ וישבתי בביתו שנים עשר יום וראיתי פלאות היאך הוא כותב הכל בלשון זהר. גמור וראיתי. את פירושו לקהלת והתיקונים וגם הוא מחבר ספר יהר חדש על הפרשיות, ועד פרשת ויצא כבר היו לו ד חבורים ונשתוממתי על המראך ובאמת הוא דבר פלא ולא ראיתי כמהו, והגני נושק רצפת הרר תורתו",

גם בפדובה. העבירו את השמיעה ואנשי עיר מולדתו שמעו מפי זרים את אשר לא ירען המה, בני עירו, ולא ללה על לבם,