70
חיי אנשי השם
תקותיו להתחיל בקרוב את פעלו על שדה למודיו היקרים לו. אולם, שוא שקד שומר! בעוד הוא עושה את תכנית עבודתו ומלא רעיונות על העתיד, גזלהו המות, ביחד עם אשתו ובנו, ב עכו ביום כ"ו אייר תק"ז, בשנת הארבעים לימי חייו, בתוך הנספים במגפה, ויקבר בטבריא אצל קבר ר' עקיבא. רבני ארץ ישראל, למרות היות לוצטו בעצמו חידה סתומה בעיניהם בעצמיותו ובתכונותיו המיוחדות, מהרו להודיע לקדלות הגולה את בשורת האבל, ובה יכנו את הנפטר„ המקובל האלהי רכב ישראל, בוצינא קדישא" ויבכוהו ויבקשו מהרבנים להזהר לעשות הספד גדול, כי אבל כבד זה, גדולה השרפה אשר שרף ה', כי תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו, ורבים השיב מעון, לא קם עוד בישראל כמשה".
V.
חתימה.
כנהוג נשלמה מלאכתי. ספרתי את חיי לוצטו, פעלו ומותו אבל חפץ אני להוסיף עוד דברים אחדים על תכונת תקופתו ולהגביל בזה את מקומו בה, תקופת חשך היתה המחצית הראשונה של המאה הי"ח( הת"ס בקירוב) בתולדות ישראל, בו בזמן שחכמי הגוים לרגל חקירתם בספרות ישראל החלו למצא עניין גם בנושא הספרות העתיקה הזאת ולכונן מבטם בו, בחשבם למצא בו. את המקסם הרב שמצאו בספרותו, הנה הנושא בעצמו, העם הישראלי, עוד הרבה, כמו להכעיס, את חשכותו ובערותו ויחולל תקופה אשר בנרות היו צריכים לחפש בה אחר איש נאור ומופתי, הרבנים היו שקועים בדקדוקים טפלים, בפלפול מעוקש או. בהזיות הקבלה; כי רק שני הכחות האלה, הדקדוקים המפולפלים והזיות הקבלה, שררו אז בכל תקפם במחנה ישראל המאה הט"ז נתנה להיהדות את השלחן ערוך, שהיה לפסגת
.
.