ה ו ה האוהקהי האאקקקייהייהאה האון

4 חיי אנשי השם

"יתיישעת"לארש רע חר.יש ל 0 570 ללאראר טר רת לארת ררה

יי.י. ואתם ירעתם רברי"= כותב הוא אליהם ביום י"ת חשון תצ"ו== ואיוו. דרך. העולם כיום הזה, אשר כל עושה טוב נבזה ונמאם, והולכי נתיבות עקומות ועקשות השעה משחקת להם, כי יפה את כל עבריו. ההולכים בתמים לפניו, לראות היעמרו אל פני המלחמה החוקה אם לא, ואשר בטוהר ירין יוםיף אומץ לעמור לשרת לפני ה' ולשמור את כל מצותיו ליראה את ה' אלהיו ולאהבה אותו ולא יוב מפני בל, מעמל נפשו יראה וישבע ויאמר האח אך יחוק ויאמץ, לכן בנים שמעו לי אל יפול לבבבם על כל המנאצים יהמחרפים, וגם הגשה למלחמה אל הגשו, בי כל קללוהיהם לאפס ותהו גחשבו, יקללו המת ואֶל עליון יברך, וכל חרם וכל נדוי- ובל קללה מותר לכם, שרוי לכם, מחול לכם, וההופך לאור. צלמות יהפוך לכם ולכל עמו ישראל בל קללה לברבה, ואתם חוקו ואמצו אל תרפו יריכם סתורת ה' יעבודתו,; כי דורש לבבות ה' וכל יצר מחשבות הוא מב'ן, ונאמן הוא לשלם שבר טוב אל כל הבוטחים בו, ואשר אתם דורשים את שלומנו תדעו, כי ה' אלהי ישראל אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ויביאני. אל המקום הוה, הוא ברחמיו פרם חנו עלי ויתנני לרחמים לפני בל בניו היושבים בארץ הואת ה"י, וחבה יתירה מודיעים ל הולכת ומושבת יום יום ת"ל, וגם בר אבי יציין נכבד בעיניהם, ומקוה אנכי כי מאת ה' יצאה ואת ביאתי הלום להיטבנו ולהרבותנו, כן יאמר ה' אכן",.,

גם עם ב סן מורו היה מחליף תמיד אגרות, שבהן יוריעו פ; בפעס משלותו וכבודו באמשטררם, ויבקשהו להגין באברתו על תלמידיו והשארית הנמצאה בפרובה העיר, תופשי התורה ושומרי משמרת עבודת ה', אשר זאבי ערב ארבו להם חנם אשר לא כדת, כי עתה אלה הצאן מה עשו ומה לושים כי אם לשקור על התורה ועל העבודה, כאשר כ"ת ודע וכל יורעיהם. יגירו ויעירו",

והנה אני"-- יוסיף בהמשך רבריו-- פה ,ת"ל אשב בין החכמים בשלום. ובמישור, וכלם מחבבים אותי איש לא נערר בחסד אל עליון. ולמה עתה כל יום יגורו מלחמות על לא דבר ולהב לבבם על רבר מה לוהט והולך, מה שאונם ומה סערם,