רבי משה חיים לוצטו 13 גמול ידי אשר אמר להשיבני; כי פתח שלום רלתות השער, וימצא אחריהם מחֶקה כדברים האלה: ,לקרוב הלום ישאך לבך, עלי לשלם לך גמול ידיך". ויחרד המלך כשמעו, ויאמר אל שלום: מה מגרל? ומה גמול אשר אמרת? אל נא תכחר דבר מכל אשר עשית. ויאמר שלום: אבל אנכי חטאתי, ואבוא יום בהר עז ואתבונן על מגרל און(שם המגדל), וארא והנה אין שער למגדל, והגנה עליו טובה מאד, ואשקיף אליו ואדרוש, והנה מערה בסתר ההר במורד, ואבא בה ואתהלך בה, ואמצא מבוא המגרל, ואעל אל ראשו ואמצא את פתחו, ואפתח את דלתותיו, והפול האדמה אשר על פניו. וימהר המלך ויחבקהו וינשקהו ויפול על צואריו ויבך, ויקרא אל שלומית בתו ויאמר: קומי, קומי שלומית, קומי קומי אל היראי, הנה ישעך בא לך, וה היום תשמחי, ויועץ המלך את דרדע ואת הימן, ויאמרו ליָרא את זיפה, ויירא זיפה ויורה, לא כחר דבר, גם חלומות. חלם המלך אשר כל אלה הגידוהו, ויאמר להבינם ולא יכול, ער אשר באו. ויצו המלך ויםירו הכבלים אשר לשלומית, ואת מאסרי שלום פתחו, וירא כל העם וירונו, כי שמעו בַּדַבַּר שלום אל המלך. וילכו הארמונה ויעשו שם משהה גדול, ויתן את שלומית לשלום לאשה, ותאהב שלומית את שלום וימצא חן בעיני המלך, ויהי לו לבן כי בנים לא היו לו, ויושיבהו על כסא ממלכתו, וימשול בבל בני קדם, ותכון מלכותו מאר". אולי גם כונה אחרת, נסתרת, היתה ללוצטו ב, מגדל עו": התורה היא נסהרה, חביונה במגרל עו, ולכל מבקשיה לא תשא פנים, רק אחד הוא בחירה. רנים ישגו למצא דרכה ויבשו באחריתם. גם אם דרכו בפתח, שמצאו אחרים קודם להם, לא ישינו מבוקשם; רק אחד הוא אהובה וחביבה, לוּ תרֶרש ולבסוף יתחברו שניהם בקשר אמתי ואמיץ, ונצחון האוהב יושג. מנם יותר עמוק בתכונת נפש רמח"ל ומצבה, חלומוח? והזייתיו, יתן מקום לאַמת השערה זו. התמימות תתן-- ללפי רברי לוצטו בספרו הקבליי ,קל"ח פתחי הכמה"--- חווק לקרושה, וכשיתוקן הכל אזי ההיה גקדאת מגרל-עו כמו שכתוב מגדל עו שם ה' בו ירוץ צריק