5

הררקוטתמחחי היינקה האאאאו

4 חיי אנשי השם

"שר תשר"קירא הראל""2 חער""רא רש תשר ראי" רערע רערע רער הארק חר"ער ריר רק.ר/ ץר רע

זנשגב, בי התקון כשיהיה בת מימות אזי יתן עו לשכינה ותהיה נקראת מגרל*עו. מי יורע, אולי זה הוא הוא המובן העקרי של ספרו, מגרל עו" א)

מפוסים אחדים נערכים ו עז" באמנות יתרה, מקומות רבים בו יפים ועמוקים, מצוינת היא שיחת שלום בחלק שלישי, ענין ראשון, על אשר חיי הטבע ואסונות חיי החברה:

הוי הַרְרִי עולֶם ְעִימִי. שֶכֶת, סְתרִי נָאות שָלוּם. אשָר לֶכְטח בְּרַד הָלוּם הַגְבָּה.

מְה"יִקְרוּ לי אֶֶּה

חִפות אשְרִיכֶם מֶשיבות גֶפֶש, מאַרְמָנות שָרִים וְהִיכְלִי עַנְג,

א) כירוע יצא ,מגרל עו" רק בשנת תקצ"ו עם הערות שר"ל וְרְטָריס, נרמיון ההמון בליטא ופולניה מיחסו אל שד"ל. אמנם בעל ,שם הגרולים החרש"(מערכת ספרים ערך ,לישרים תהלה") איננו מזכיר את שר"ל, ₪ דרך כלל הוא צועק מרה על ,המקנאים בעם כי עשו בערמה וה לעמת וה זישירו כשירים אמרי נואש וברעות רוח חקקו על הספר שירים עגבים(!) נובעים ממקור זרים ובילדי נכרים ישפקו בהם, באמרם נעשה לנו שם ונבנה מגר"ל ע"ז ותלו אותו גאילן גדול לאמר כו מתלצי הגאון הק' לוצטו אבי בני צחות יצאו! שומו שמים על זאת! אם לקול סירים אשר תחת הסיר קול צלצל פעמוני זהב יאמר? הלא כיתרון האור מן החשך כן דברי ,לישרים תהלה" מהמגרל השבור, כי תחלתו סכלות ואחריתו הוללות רעה, ומרמה בתוך! ותחת מחוה נכוחות ללכת נתיבות יחזו מהתלות, וילבו עקלקלות, ומה יתרון לבעל הלשון? הלהובח במלין יחשוב? הלא בוז יבוזו לו! ואתם, אחי אנשי לבב, אל תשמעו לחזיונות שוא ידברו ולמשאות מדוחים לא תאמינו, הטרם תדעו כי כל דברי הגאון הק' רמח"ל הם שקולים בפלם ובמשפם, במאזנים ישאו יה" לרבר אם לרבר! לנפץ אם בר ואיך ימלא דברי שחוק והיתול לחוק אותם בספר, אקוה כי בל איש אשר אמון ווחו לאלהיו יכיר הנכוחה ויאמר לאמת אבי! אמי ואחותי לכושר ויושר", הקורא יבין מעצמו ער במה בטלה כל התרגזותו לחגם, אחרי שנמצאים אתנו כל מכהבי בשי ויתר חכמי הרור ההוא המעירים בי אין באן בל מרמה, וכי באמת יצא ה,מגרל עו" מירי רמח"ל,

/