| את מותו בור טרק ויננר | ­ניתי לופן

רבי משה חיים לוצמו 5 אשר מצא להם עון אשר חטא יותר מזה ירבה לבנות דיק ולשפוך סוללה, אך טרם חיקור דין הוציא דין, לא טוב הדבר עתה, אחלה כ"ת ישיב נא מריב ידו, בי כלנו יורעים כמה קשה המחלוקת וכמה שנא ה' אותו ובמה פעמים כבר נתבלבל העולם, למה נעניר את עם ה', והי דבר מוב עליהם ולמה ישלם רעה תחת מובה אל ה' אשר נפלאותיו ומחשבותיו עלינו לטובה, למה לא נשמח באשר שמחנו, ותפלתנו תכון לפניו בן ירבה ברבתו עד בלי די".,,-- והלאה יוסיף לבקשהו לבלתי חרחר ריב, ויער לו עד נאמן את מורו בסן, כי חף הוא מפשע.

בתשובה על אגרתו זו קבל לוצטו מחגיז דברים רכים ובקשת לעווב את דרכו ולמורי הקבלה, וגם יוכיחהו, כי לא נשא עדיין אשה ולא קיים אם כן מצות הזהר בעצמו. ומה לו ולצרה הזאת שיתפשטו דברי הקבלה בקצוי ארץ, ולהנאתו ולטובת חבריו ייעצה לסור מררך זו,

אחר כך הריץ לוצטו, בנראה בעצת רבו בסן, אגרת אל רבני ויניציה, ביום כ"ז שבט ת"צ, בבקשה שיפקחו ויתחקו על מעשיו ואחר ירינו:

,הנה קול רעש גרול תרועת מלחמה מקצה הארץ ועד קצה הארץ מפרק הרים ומרגיז סלעים אלה ראשי בית ישראל בכל מושבותיהם וההמולה רבה והולכת יום יום הלוך וחזק וגם רות מבינותיכם רבותי יוצא בחמת כחו. כזרם מים כבירים לא יחשוך, הצר השוה להרום לנתוץ ולהפיל בסערה חמה ושטף אף ונמצא שם שמים מתחלל, זאת העירתני היום. לצאת ממחיצתי ולערוך לפני הדרת כ"ת דברי שלום ואמת,,, הן לא אספתי מימים אסיפות ולא מראש עשיתי עדרים עררים כי הלא מובלע בין אנשים ישבתי מסתתר ונחבא בי לא ררפתי ולא רודף אני אחרי ההבל ושוא נתעה כי אם מתעסק בשלי לעבוד את ה: בכל המוטל על בל אשר בשם ישראל יכונה, ועהה בי ה' אמר ויהי לגלות רברים אשר צפנתי ממנתי בבושים תחת לבושי, ולא מאתי, מודה אני על חלקי אשר ת"ל אף פרי טוב יצוא יצא פה להשיב רבים מעון וללמר לכל מבקש ה' דעת כבֶרכת ה' עלי,, למה אפוא המון עמים ותשואות מארץ עד שמים יגיעו, מה מצאו בי אשם מעילות