8 חיי אנשי השם
תת"אית תות ארי תו ירות תיוות שת תע שא שש כתב לקצין א' נכבד בעבור זה הענין כרי לבשרו בשורה מובה, ובאמת לא ראיתי אני אגרתו טרם לכתה; מאז הגיעו הרברים לחכם חגיז נר"ו והרעיש את העולם כלו ביום הות, בי מת שהיה צפון בין מצער חברים נתפרס ויניציאה ה"י ואח"ב בכל פארובה, ובאן עשה פרי טוב, כי ברגע אחד נתהפך כל הקהל לשבו ומדי יום ביום באים לשמוע חידושי תורה אשר אני משים לפ פניהם לפי שבלם, והרבה באו לקבל תיקוני התשובה ועובו עבירות גדולות ת"ל, ורבני ויניציאה ה"י כתבו לכמוהר"ר בנימין הבהן נ"ע 5 מ"ו כמוהר"ר ישעיה באסאן והם בקשו ממני חשבונות רבים וחקירות\גדולות חקרו גם רצו ממני ספרים ובדקו אחריהם וחפשו בס חפוש, וכאשר מצאו כנים כל דברי כתבו לרבבי ויניציאה דעתם באמת היות זרבר נכון מאת אלהים חיים, באמת ובאמונה, ושאין זה נבואה באשר חשבו שלא תשרה ח"ל, ודברים רבים ונכברים ככ אשר שת אלהים בפיהם, וגם ממני שאל מ"ו אחרי כן באגר ורטית שאשאל אל המגיר, אם חפץ ה' באגרת ההי 4 אשר כתב, ואשר שמעתי הגרתי לו. כל הדברים האלה הגדתי לך להוריעך קשם אמרי אמת, מעשה שהיה איך היה, רק ק יען ירעתי כי כבר הבעית גם רבני ישיבתכם יר"ה החכם חאגיז נר"ו, אמרתי לגלות אונם כי באמת נתי שישלחו ויחקרו חקירה אחר חקירה, למען כיון נגלו הדברים לא יהא כדברי צחוק....-
בתשובה על אגרתו הוכיחהו כלבו על גלותו את דבר
זמגיד לאחרים, ואם אמת הדבר ונכון גם או היה עליו להסתירו, וגם יגיר לו כי בפי מה ששמע לוגים רבני ליבורנו לדרוש ממנו אות ומופת על אמתת דבריו, ואמנם כרבריו כן היה, כי באה לו מהם אגרת שבה יאמרו, שאם לא יוכל להראותם את מתת דבריו, בי עתה בדויים הם כלם, ספריו הם רק פרי הלמוד וההתעמקות, וכל מחשבותיו אם כן הן רק להטעות ולהוליך. שולל את הרמיון, ה בתי צבי, ולכן גם דף הוהר ששלח להם בלשון סתום ו ובן אין לו כל ערך בעיניהם,