=1
לקרלר אקרק
רבי משה חיים לוצטו 41
רריש ארי ררע רטר/רטר 0 ררש ררל רשרר
"א תשר חח ררש"שחר רש"רטרק ררע הררש ררע שרטרט רע
,... אני ח"מ הקשבתי ואשמע לקול מורי ומלמרי להועיל, ה"ה האלוף כמוהר"ר ישעיה בסאן, ר"מ ור"מ רק"ק ריגייו נר"ו,| אשר בבואו פה העירה לחקור על עניני. וחבורי, כאשר גמר אמר לעשות בתשובתו לרבני נאוני ויניצית יע"א, וכן פעל ועשה, ואחר העיון והשקול, הראני חומר ענין המצאת חבורים חרשים בחכמת האמת, אשר לא שערום הראשונים, ולא גוםדו מגדולי ישראל הגדולים בחכמה ובמנין ומפורסמים בחפידות וענוה וקדושה, וצוני לעזוב מלחבר החכורים השונים. שהייתו מחבר בחבמת האמת, ובפרט. אותם שחברתי בלשון הוהר הקדוש לרשב"י"ל, ואעפ"י שלפי רעתי חברתים על פי מגיד ונשמות קדושים, אשר יראה לי שנתגלו אלי ושמפיהם כתבתי על הספר בפיו, אמר מורי הרב הנ"ל שאינני יכול ורשאי לסמוך על זה, יען שכיתח הויקא והטעות קרוב מכמה אופנים, ושאפילו יראו הרברים לעין רואים טובים ונכוחים, אין בטחון בכמה צררין, ושמא ח"ו באיזה זמן וענין יהיו למכשול ולפוקה לבית ישראל, ושאין רוח ישראל נוחה מהן: עוד למדני מורי הנ"ל שענין היחורים שהרגלתי עצמי בהן ושעל יריהן יראה לי שבאה אלי השגה ועצרתי כח לחבר החבורים הנ"ל, איננו מסולק מיתדות דרכי חשך בפרט באויר ארץ העמים וחמירא סכנתא, אשר על כן צוני מורי הנ"ל להיות ירי מסולקת מחבורים ויחורים. באלה, ויען חייב אני שלא לחלוק ח"ו על רבי לעשות מעשה ע"פ עצמי נגד סברתו, ובך חובתי וכך יפה לי לשמוע דברי חבמים, אנכי לא מריתי אחור לא נסונותי, והנני מוכן ומזומן לאשר זרוני מורי הרב הנ"ל, ובכן בנפש חפצה וברעת צלולה ומיושבת עלי בלי שום אונם ורוחק הברח וכפיה כלל ועקר, הנני בא במסורת ברית נאמנת ובשבועות האלה החמורה ובקשר ת"ח בבמוי שפתים ע"ד הקב"ה וער"ר וע"ר מורי הנ"ל לעזוב לחלומין ולסלק ירי לנמרי מעשית יחורים בחכמת. האמת באיזה לשון שיהיה בשם מגיר או נשמות קדושים, אמנם בתנאי כל עוד שאהיה בחוצה לארץ, ורק אני משיר בת לעצמי לחבר מדעתי בלשון הקדש לבר, ובלבד שלא בשם מגיד ונשמות קרושים, מפורש ג"כ שלא אפרסם שום חבור לשום אדם בעולם ער יעבור תחת
להי אאא א יק
סוי" ה"וקק-- שחר-
. | / ו / ./