רבי משה חיים לוצטו 49

רי שירח לער ררש ריר רע,ר/ ר.רע.רע.-, יי 90/7070 לאל לשור רשר/ ור ררחשי

מנום הוכרח לוצטו לקבל על עצמו גם זאת. אספת שני בתי רינין וקצת פרנםי העיר שלחה אחריו לבא לפניהם. ויבא וירצה. את בל מענותיו ורעותיו וגם כל הכתבים והאגרות שבאו במשך כל הומן על ארותיו אל הרב הפרנקפורטי הֶקראו בעיון. תוצאות החקירה והררישה היו, כי היה עליו לקבל שנית את האסור וההבטחה שנתן למורו בסן בפני שליחי ויניציה, ולהשבע ולחתום, וכל זה עור בחומרא יתרה. בפיו היה צריך להשמיע ולחתום ביר רוערת את האפור שהקריא הפעם הבית"דין הפרנקפורטי, והוא:

,... האזינו השמים ותשמע הארץ, ואתם הב"ד הגדול אשר בארץ הזאת, הוו עלי סהדי איך אני עומד בפניכם בנקיטת חפץ ה' בירי, והנני נשבע בפניכם בקול ובשד"א בפ"מ (ובשבועה ראוריהא בפסול מודעה) ומעכשיו מקבל אני עלי באיסור כולל ומוסף על מה שקבלתי עלי לפני רבי ה"ה מור"ר ישעי' באסאן בנ"ל, מעתה ועכשיו ביותר בח"ח בחרם הגדוס ובנדוי. ובשמתא, שמהיום וער הלאה לא אלמד עם שום ארם בעולם יהיה מי שיהיה ומתי שיהיה ליחיך או לשנים ויותר, חבמת הקבלה לא מתוך שום ספר בעולם או בע"פ, ואפילו מת שנמצא בשם חכמי אמת כתבי האר"י וספר הוהר או שום ספר קבלה יהיה מה שיהיה, ומכ"ש מה שחלקי אמרה נפשי, מה שאני משה בראי מלבי או מה שלמרתי, או שאלמוד מעולם ער עולם משום גברא יהיה מה שיהיה שאפשר לצייר ולהרהר, גם שלא להראות לא ע"י עצמי או ע"י אחרים שום כתב או חבור קמן וגדול מכל מה שלמדתי בלמור הנ"ל יהיה מתי שיהיה, וגם כל מה שאלמד מהיום ולעולם מבל הנ"ל יהיה. באיזה. אופן שיהיה, לא אתן רבר אפילו חצי כל דבר רשום בכתב מוה, לא ע"י עצמי ולא ע"י אחרים. ולא אכתוב לעצמי ולא לאחרים יהיה מה שיהיה וכ"ש שלא להדפים מכל הנ"ל הן ע"י עצמי הן ע"י אחרים או שום אדם בעולם קרוב או רחוק יהיה מה שיהיה, ובל זה הנני מקבל עלי בפניכם בשר"א שעשיתי לפניכם בפ"מ ובח"ח וכו', ובבל אלות וקללות הכתובים בספר תורת משה רבנו ע"ה, בלי ערמה ובלי מרמה בלי שום הוראת היתר

ד 2

הסט ההמשטולה הא ון האל הלכלו"הערמל ההקבומז האל מא

1 1 / יְ

ה

א

ויראההאוההאקא הליהחירא--ש שא