6 חיי אנשי השם ומוה מבוארת אם כן חשיבות הקורבה אל האחרון,
את הרעה הזו הוא מבאר בפרק כ"ו: ,הקדוש"--- יאמר-,הרבק תמיר. לאלהיו ונפשו מתהלכת בין המושבלות האמתיות באהבת בוראו ויראתו, הנה נחשב לו כאלו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים עורנו פה בעה"ו. והנה איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש, וכמובח, וכמאמרם ז"ל ויעל מעליו אלהים האבות הן הן המרכבה. וכן אמרו: הצריקים הן הן המרכבה, כי השכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקרש; ומעתה המאכל שהם אוכלים הוא בקרבן שעולה ע"נ האישים.., כן המאכל והמשתה שהאיש הקדוש אוכל עלוי הוא למאכל ההוא ולמשתה ההוא כאלו נקרב ע"ג המזבח ממש; והוא הענין שאמרו עליו ז"ל(כתובות ק"ה) כל המביא דורון לת"ח כאלו הקריב בכורים, וכן אמרו ימלא גרונם של ת"ח יין במקום נסכים. ואין הרבר הוה שיהיו הת"ח להומים אחרי האכילה והשתיה ח"ו שימלא גרונם כמלעים את הגרנרן, אלא הענין הוא לפי הכונה שוכרתי, כי הת"ח הקדושים בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה הם ממש במקרש ובמובח, מפני שהשכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקרש סמש. והנה הנקרב להם כנקרב על גבי המזבח, ומלוי. גרונם תחת מלוי הספלים. וער"ו כל תשמיש שישתמשו העולם אחרי היותם כבר דבוקים לקדושתו יתברך, הנה עלוי ויתרון הוא לרבר ההוא שנה להיות תשמיש לצריק,.. בללו של דבר ענין הקרושה הוא, שיהיה הארם דבק כ"כ באלהיו ער שבשום מעשה אשר יעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו יתברך, עד שיותר ותעלו הרברים הגשמים אשר ישמשו לאח מתשמישיו במה שהוא משתמי בהם ממה שירד הוא מדביקתו ומעלתו בהשתמשו מדברים גשמים, ואמנם זה בהיות שבלו ורעתו קבועים תמיר בגדולתו יתברך ורוממותו וקדושתו עד שימצא כאלו הוא מתחבר למלאכים העליונים ממש עורהו בעה"ו. וכבר אמרתי. שאין האדם יכול לעשות בזה מצרו אלא להתעורר ברבר ולהשתרל עליו,, ,"
את ה,מסלת ישרים" חבר לוצטו בתור ספר זכרונות, או ספרדמזכיר,| לעצמו ולחבריו, ובלל בו את העקרים היותר הברחיים של תורת המוסר, כדי שיהיה לפניהם תמיר לעין בו,
1