8 חיי אנשי השם

הר חר ר/ ררע ר/ חר ררע חר ררש רר/ חן שר שחר ער

הררש רערע רש ור חר הא רטרק חר ר2 רעש שר ר ררע רארשרש

מלתא דלא רמיא עליה דאינש לאו א

הנה בי בן הכל נלמר מתוך הספרים ובבתי"ספרנו, הכל, אבל לא את ה ב דרך הארץ, ההתנהגות עם עצמו ועם החברה. וראה זה פלא, כי הדברים ההגיוניים והמעשיים האלה יצאו בל כך מפורשים ומבוררים מפי לוצמו המקובל ובעל הדמיון הלוהם.

,היתכן"-- יאמר-- ,שניגע ונעמול ש כלנו בחקירות אשר לא נתחייבנו בם, ו אשר לא יצא לנו שום פרי מהם,ודינים אשר אינם שיכים לנו, ומה שחייבים אנו לבוראנו חובה רבה נעובהו להרגיל ונניחהו למצות אנשים מלומדה; אם לא נסתכלנו ולא עייננו מה היראה האמתית ומה ענפיה, איך נקנה אותה ואיך ה מן ההבל העולמי המשבח אותנו מלבנו, הלא תשכח הל אף ל פי שירענו חובתה; האהבה, 2 אם לא נשתרל לקבוע אותה. בלבבנו בבח כל האמצעים המגיעים אותנו לוה איך נמצאת בנו? מאין יבא הרביקות וההתלהטות בנפשותינו עמו יתברך ועם תורתו, אם לא נשעה אל גרולתו ואל רוממותו אשר יוליד בלבנו הרביקות הזה? איך תטהר מחשבתנו אם לא נשתדל לנקותה מן המומין שמטיל בה הטבע הגופני? והמדות בלן, הצריכות כ"כ תיקון והישרה מי יישרן ומי יתקנן אם לא נשים לב עליהן ולא נרקדק בדבר נדול?"

החסידות שלוצמו מטיף לה היא חסירות איריאלית, חסידות שיסודה ביראת חטא או, לפי מבטאו הוא: ,יראת הרוממות והוא שהאדם ירחק מן החטאים ולא יעשם מפני. כבו ודו הגדול יתברך שמו", והיא על דרך שכר מצוה-- מצוה ושכר עברה-- עברה, והיא רחוקה מחסירות גסה והמונית, הנוסרה על ,יראת העונש", הרגילה כל כך לציר איומים ובהלות בגיהנם וסגופים ועונשים נוראים,

בשנת תק"ג הוציא לוצטו את ספרו ,לישרים תהלה" המוקדש, כמנהג האיטלקים, לתלמירו יעקב בן משה די"גביסם, ביום חתונתו ,. אחרי זמן רב שעבר מיום כתבו את ה, מגרל-עו" שבה אליו השירה. עובדה זו מראה על מנוחת נפשו ושלותו במרה ירועה, אחרי מלמולים ורדיפות רבות. אבל מה שונה היא: