4-ר=

רבי משה חיים לוצטו 73 הנ ל לטנ בע א אי אהו לא השא קיתוו לי נוכל לבאר ואת.

למרות כל התוצאות הרעות והמגועלות שהסבה הקבלה בתנועת שבתי צבי והנמשכים אחריו, הנה לא גללו את האשמה על הקבלה עצמה. לא העקר היה חשור נזה. ההמון היה מיחס את המקרים האלה לפעולה בלא ומנה, בן לא האשימו הקתולים במקרה לותר את הכנסיה עצמה. הם לא מצאו את כל העון והסבה בתורת האינדולגנציה, כי אם האשימו את מימצל וחבריו, כי לא היטיבו להסביר את העקרים ההם. כבה גם רבנים נאורים כמו המהנדס והתלמודי השנון רבי יאיר חיים בכרך והתלמורי המצוין רבי יחוקאל לנרא הזהירו מפני הקבלה, לא מפני שתורתה משובשת בעקרה, אלא מפני שלא כל אדם זוכה לה וצריך איש נאון ורוח. כביר שיונל לצלול בעומק המסתרים. אולם הזמן התנגר להנחתם; הוא הראה את מעותם. אנשים כמו רבי משה חיים לוצטו, רבי יונתן אייבשיץ, הנוכל נחמיה חַיון ואחרים הראו לבל את סכנתה של הקבלה. הנה נתתי פה את ציור תקופת לוצמו בכונה להראות, כי לא היו רבני דורו, שלקחו חלק ברדיפותיו, רוצחים כליל, כמו שרגילים אחרים לחיבם. אמנם היו ביניהם גם אחרים שהיתה מטרה צדרית לפניהם. אולם כוה הלא יקרה בכל ענין שלוקחים בו חלק אנשים מרובים בתור באידכח הצבור, אמנם הנני מסכים, כו לא היו במחשבת לוצטו כל מגמות רעות ומשיחיות, כמו שהיו בשבתי צבי. והנגררים אחריו; תמימותו ואמתתו בולטות על בל דף מחבוריו, בכל עובדא מחייו. הוא היה רק מקובל מתלהם מתפתה, אבל הן היה משתרל לפתח את שמתו הוא, הכנויה מלבנים וחומר. שהכינו הקודמים.,. הן זה רק החל להתפתח... ברור הוא שלולא הרבנים שעצרו בערו, כי עתה היה מגיע להיות ראש לכתה מיוחרת, ואולי היו עושים אותו גם משיח. רי להראות על התוצאה. הרעה שיצאה ממעט הורע שהספיק לורע ער שלא התקוממו נגדו הרכנים. תלמידו הפולני יקותיאל מוילנא ,. שעבר אחר כך בפולניה והולנדיה תחת מסוה של מקובל, עשה מעשים מבוערים, אליהו אולינוב, שהיה מתלמירי לוצמו, היה מכריז את האחרון למשיח ואת עצמו לאליהו שלו, ולא הצטין גם הוא

ו