פרק ג': משפטי" כדשע"ב" והמונח" עובדין דחול" בפרשנות הראשונים ומקורותיה פירושיו של רש"י למשפטי" כדשע"ב"
סיכום הדברים שהועלו עד עתה, כנקודת מוצא לדיון הבא
פרשנות הרמב"ם לסיומת" כדשע"ב" שבמקורות התנאיים והאמוראיים ועמדתו כלפי הקטגוריה המיוחדת של" עובדין דחול"
משפטי" כדשע"ב" בהלכות יו"ט לרמב"ם- האם מכוונים הם לציון קטגוריאלי? למקומו של המונח" עובדין דחול" שבתלמוד בפסקי הרמב"ם
עמדת הרמב"ם בפירוש המשניות
מקורות הלכתיים נוספים אותם ניסח הרמב"ם ע"י שימוש בפסוקיות" כדשע"ב", והדרך בה הובנו מקורות אלו ע"י פרשנים מאוחרים לו
למשמעותה של עמדת הרמב"ם במערך ההסטורי הכולל של השתלשלות הלכות שבת האם ניתן לזהות מקורות קדומים לשיטות הפרשניות של רש"י והרמב"ם? פרק ד': קטגורית איסורי ה'שבות' והיחס בינה ובין הקטגוריה של איסורי" עובדין דחול" שבות במדרשי ההלכה..
איסורי השבות- מן התורה או מדברי חכמים
האיסורים הכלולים בקטגורית השבות
איסורים מיוחדים שנזכרו אצל האמוראים כשייכים לקטגוריה של איסורי השבות
קניבת ירק אפיית לחם הפנים
אמירה לנכרי..
עישור דמאי, עירוב, הטמנת החמין
השימוש במונח" שבות" בכלל המיוחס לרבי
האם נמצא כלל זה בספרות התנאית עצמה
תקיעת שופר
רדיית הפת
המנוחה והטרחה בשבת ויו"ט- מקורות ראשונים ואחרונים
המנוחה מן הטרחה והעמל בשבת ויו"ט- מקורות תנאים ואמוראיים ובירור עמדתו של הרמב"ן כנגד עמדת ראשונים אחרים קבוצת איסורי" ממצוא חפצך ודבר דבר" ויחוסם לקטגוריה של" עובדין דחול" עמדתו ההלכתית של החתם סופר בעניינה של קטגורית איסורי" עובדין דחול" והשפעתה על הפסיקה האחרונה השפעת ה"חתם סופר" על הפסיקה שלאחריו בנוגע למעמדם של השבותים