פרק ג': משפטי" כדשע"ב" והמונח" עובדין דחול"

בפרשנות הראשונים ומקורותיה

פירושיו של רש"י למשפטי" כדשע"ב"

כפי שכבר הראינו! לענין איסור רדיית התבן, בפירושו של רש"י לברייתא שבבבלי, ניכרת השפעת התוספתא המקבילה, המסיימת בפסוקית" כדשע"ב", שמתפרשת לו כמציינת לטעם האיסור= וכדרך

.( 1)

כך גם לענין הברייתא בבבלי, שבת, קכ"ח, א': 2

" ת"ר... חבילי סיאה איזוב וקורנית הכניסן לעצים אין מסתפק מהן בשבת. למאכל בהמה מסתפק מהן בשבת. וקוטם ביד ואוכל, ובלבד שלא יקטום בכלי, ומולל ואוכל ובלבד שלא ימלול בכלי הרבה דברי רבי יהודה, וחכמים אומרים מולל בראשי אצבעותיו ואוכל, ובלבד שלא ימלול בידו הרבה כדרך שהוא עושה בחול" וכו'.

שם מוסיף רש"י:

" שלא יקטוס בכלי- כדרך חול"," שלא ימלול בידו הרבה- כדרך חול".

וברור שאין בכוונת רש"י לבאר מה שנאמר מפורשות בברייתא, כי אין להתיר פעולה זו כדרך חול, אלא כוונתו לקשור פעולה זאת לקטגוריה של איסורי" דרך חול".3

וכך, כפי הנראה, בעקבות סיומת דומה שכזאת, בתוספתא שם, שם, ט"ז: 4

" המולל מלילות מערב שבת מנפח על יד על יד ואוכל אבל לא בקנון ולא בתמחוי. המולל מלילות מערב יום טוב, מנפח בקנון ובתמחוי, אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה כדרך שעושה בחול".

מפרש רש"י במקבילה, ברייתא בבבלי ביצה י"ב, ב':" המולל מלילות מערב שבת למחר מנפח מיד ליד ואוכל", כי טעמו של היתר זה הוא משום שמעשהו" שלא כדרך חול"( שם, ד"ה" גבי שבת"). ובהמשך שם( י"ג, ב') בקשר עם אותה ברייתא, אומר רש"י בד"ה" כיצד מולל":

1 ראה עמ' 36-37.

הדיון ימוקד כאן במקורות התנאיים בהם עסקנו בפרקים הקודמים. בהם, בעיקר, נערוך בדיקה טקסטואלית ופרשנית, שממנה ננסה להסיק מה היתה עמדתם של הראשונים בנידון. כדי שלא להלאות את הקורא שוב בציטוט אותם מקורות שהובאו לעיל, הובאו בפרק זה המקורות בקיצור נמרץ, אך צויינו ההפניות למקומות שבהם כבר עסקנו במקורות הללו, והמעיין שם יוכל גם

לעמוד על הנוסח המלא של הטקסטים הללו ושינויי הנוסח השונים.

2 לעיל עמ' 40-41.

3 וראה תוספתא שם י"ז, ט"ו), י"א.

4 לעיל עמ' 41.

5 לעיל עמ' 42 הע' 54.

- 70-