הברייתא בבבלי שבת קמ"ג, ב':" נתפזרו לו פירות בחצר

מלקט על יד על יד... שלא יעשה כדשהע"ב"

בבבלי שבת ע"ד, א', שנינו ברייתא:

" ת"ר היו לפניו מיני אוכלין בורר ואוכל בורד ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת". ברייתא זאת אינה מובנת מחמת קיצורה המופלג, והסוגיה מציעה הסברים שונים:

1)" אמר עולא הכי קאמר: בורר ואוכל לבו ביום ובורר ומניח לבן ביום, ולמחר לא יברור, ואם בירר חייב

חטאת".

הסבר זה מותקף ע"י רב חסדא בטענה:" וכי מותר לאפות לבו ביום, וכי מותר לבשל לבן ביום"? 2)" אלא אמר רב חסדא: בורר ואוכל פחות מכשיעור, בורר ומניח פחות מכשיעור, וכשיעור לא יברור,

ואם בירר חייב חטאת".

הסבר זה מותקף ע"י רב יוסף:" וכי מותר לאפות פחות מכשיעור"?

3)" אלא אמר רב יוסף: בורר ואוכל ביד, בורר ומניח ביד, בקנון ובתמחוי לא יברוד, ואם בירר פטור אבל אסור, ובנפה ובכברה לא יברוך ואם בירר חייב חטאת".

הסבר זה מותקף ע"י רב המנונא:" מידי קנון ותמחוי קתני"?

4)" אלא אמר רב המנונא: בורר ואוכל אוכל מתוך הפסולת, בורר ומניח אוכל מתוך הפסולת, פסולת מתוך אוכל לא יברור, ואם בירר חייב חטאת".

הסבר זה מותקף ע"י אביי:" מידי אוכל מתוך פסולת קתני"?

5)" אלא אמר אביי: בורר ואוכל לאלתר, בורר ומניח לאלתר, ולבו ביום לא יברור, ואם בירר נעשה כבורר

לאוצר וחייב חטאת".

הסבר זה התקבל גם על דעת רבא.

אף שהסוגיה מציגה. דיון שנערך בין חכמים בני הדור הג'- ד' בבבל, 2 הרי אפשר בהחלט שכל חכם אמר דבריו בהקשר אחר, ועורך הסוגיה חיברם זה לזה באמצעות שני טפסים אחידים של קושיות:" וכי מותר" וכו', ו"מידי... קתני". ובסוגיה המקבילה בירושלמי שם ז', ב'( י', א'):

1 רש"י שם:" ולא גרסינן שני( מיני אוכלין)", אבל כך היא גירסת הר"ח וכ"ה בכתי"מ, וכן ברי"ף וברא"ש, ראה דק"ס שם. והיגער באוצר הברייתות, ח"ה, עמ' 109 העיר כבר שגירסת התוספתא( ראה להלן) מחזקת דברי רש"י. 2 ורב המנונא זה צריך לומר שאינו בן הדור השני ותלמידו של רב( אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 195-196) אלא בן הדור השלישי ( שם, עמ' 281-282), שאפילו רב פפא עוד ראהו( ראה נדה כ"ז, א').

- 224-