מדידה בשבת ויו"ט

ההלכה הרווחת רואה באיסור המדידה בשבת ויו"ט אחד מאיסורי הקטגוריה של" עובדין דחול". ביטוי ברור לכך נמצא בדברי האחרונים מסכמי ההלכה. כך, למשל, ב"שולחן ערוך הרב" לרש"ז מלאדי, או"ח, סימן ש"ו, סעיף י"ח:

" אסור למדוד שום דבר בשבת בין ביד בין בחבל מפני שהוא מעשה חול וזלזול בשבת".1

בדיון שלהלן ננסה להתחקות אחר שורשיה של קביעה זאת. בתוספתא ביצה ג', ח', נראה כי המדידה פעולה אסורה לגמרי ביו"ט:

" לא יתן אדן לפני בניו ולפני בהמתו לא במדה ולא במשקל ולא במניין" וכו'.2

ובמשנה שם ג', ח':

" אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה אבל לא במדה".

אך משנה אחרת שונה( שבת כ"ד, ה'): 3

1.מפירין נדרים בשבת, ונשאלין לדברים שהן לצורך השבת.

2.פוקקים את המאור.

3. מודדים את המטלית ואת המקוה.5

4. ומעשה בימי אביו של רבי צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח, וקשרו את

המקדה בגמי, לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו.6

5.ומדבריהן למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת. 7

1 וכך ב"משנה ברורה" שם ס"ק ל"ד, וקדם לשניהם המג"א שם בס"ק ט"ז.

2 לדעת י' הדסי הקראי מדידה אסורה בשבת מן התורה משום שהיא" נכללת במילת מלאכה". ראה אשכל הכפר, דיבור זכור, אלפא ביתא קמ"ה, מהד' אהרליך עמ' 132. הקראים אינם מודים בקיומם של איסורי השבות, לעיל עמ' 130 הע' 75.

3 לדעת ר"ח אלבק( ראה השלמותיו למשנה במהדורתו שם) ורי"ן אפשטיין( מבואות לספרות התנאים, עמ' 298) משנה זאת הנה השלמה למשנה קודם י"ז, ז', הדנה בהיתר פקיקת החלון, וראה עוד על כן להלן.

4 בכת"י מינכן 95 ורומי 108 לבבלי:" ושואלין", וראה דק"ס לבבלי שם קנ"ז, א' ור"א גולדברג, פירוש למשנה מסכת שבת, עמ'

.404

5 בחלק מן הדפו' וכה"י רק:" ומודדין את המקוה", ראה גולדברג שם.

6 בבבלי שם מוסיף רב יהודה בשם רב פרטים על מעשה זה:" הילקטי(= לרש"י פירושו שביל, ולר"ת פירושו קיר חוצץ, מלשון תל המתלקט. וראה ערוך השלם, ג', עמ' רי"ב) קטנה היתה בין שני בתים(" וטומאה היתה שם". תוספת זו מן המהרש"ל, ראה דק"ס שם אות ז') וגיגית סדוקה מונחת על גבן, ופקקו את המאור בטפיח וקשרו את המקידה בגמי לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו". ועי"ש ברש"י, ר"ח, ותוס' ד"ה" הלקטי", ובהשלמות ר"ח אלבק לפירושן.

7 אלבק, 1923, UNTERSUCHUNGEN UEBER DIE REDAKTION D. MISCHNA בעמ' 5 סבור כי סדר הדברים במשנה זאת היה כך, שמתחילה נשנתה המשנה עצמה, המתירה הפעולות הנ"ל, ואח"כ סופר המעשה שניתן ללמוד ממנו הלכה זאת, כשהמסקנה מסיפור המעשה קדמה בזמן לסיפור המעשה. אבל יש לשים לב לכך שמן המעשה שהיה בימי אביו של ר' צדוק לא נלמדה בדיוק אותה מסקנה קודמת, שכן קודם דובר על היתר פקיקת המאור והמדידה, אך מן המעשה הנ"ל נלמד כי גם" קושרין בשבת"( וראה גם רע"צ מלמד, המעשה במשנה כמקור להלכה, סיני, מ"ו, עמ' קס"ז. ולפ"ז יש להוסיף שם לרשימה גם מעשה הבא להוסיף על ההלכה).

- 232­