האם נזכרת בתוספתא הקטגוריה של איסורי" עובדין

בתוספתא יום טוב ד', ז':

דתול"?

" ארבע רשויות וארבע מצות הן: האורג! שני חוטין, בין בבגדי קדש בין בבגדי הדיוט, והכותב שתי אותות, בין בכתבי קדש בין בכתבי הדיוט בשבת חייב חטאת, ביום טוב

לוקה ארבעים. האורג 2 חוט אחד, בין בבגדי קדש בין בבגדי הדיוט, והכותב אות אחת, בין בכתבי קדש בין בכתבי הדיוט, חייב חטאת, ביום טוב לוקה את הארבעים, דברי ר' ליעזר, וחכמים אומ' בין בשבת בין ביו"ט אין חייב אלא משום שבות. אילו הן משום שבות: 3 לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין. ואילו הן משום רשות: לא דנין ולא מקדשין[ ולא מגרשין ולא ממאנין ולא חולצין ולא מייבמין. ואילו הן משום מצוה: לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות. כל אילו ביום טוב אמרו וקל וחומר בשבת. ואין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד.

הר"ש ליברמן פירש שם פי' מחודש. לדעתו( בביאור הקצר שם): " התנא מחלק איסורי שבת ויו"ט לארבעה סוגים. מלאכה גמורה, חצי שיעור, שבות של מעשה הדומה למלאכה( או שמא יעשה יבוא לעשות מלאכה), עובדין דחול. וכנגדן גם במצוה."

=

מלאכה גמורה.

הר"ש ליברמן סתם ולא פירט למה כוונתו, אך נראה שר"ל כי ארבע רשויות אלו הן: ( 1) האורג שני חוטין בבגדי הדיוט, והכותב שתי אותות בכתבי הדיוט ( 2) האורג חוט אחד בבגדי הדיוט, והכותב אות אחת בכתבי הדיוט= חצי שיעור.

( 3) אילו הן משום שבות: לא עולין באילן ולא רוכבין ע"ג בהמה, ולא שטין ע"פ המים, ולא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין= שבות של מעשה הדומה למלאכה( או שמא יבוא לעשות מלאכה). ( 4) ואילו הן משום רשות: לא דנין ולא מקדשין[ ולא מגרשין ולא ממאנין ולא חולצין ולא מייבמין- עובדין

דחול.

וכנגדן במצוה:

1 בחלק מכתבי היד כתיבה לפני אריגה. עי' בשנו"ס במהד' ליברמן עמ' 300.

2 כנ"ל.

3 בדפו"ר וברוב כתה"י חסר" אילו הן משום שבות", ובכת"י אלו חסר גם כל הקטע מ"לא עולין" עד" משום רשות". 4 השלמת ר"ש ליברמן ע"פ כת"י לונדון וחלק מכתה"י עי"ש, אבל בדפו"ר ובכת"י וינה חסר. 5 גם כאן חסר ברוב כתה"י, כנ"ל:" ואילו... מצוה".

221­