( 1) האורג שני חוטין בבגדי קדש, והכותב שתי אותות בכתבי קדש= מלאכה גמורה. ( 2) האורג חוט אחד בבגדי קדש, והכותב אות אחת בכתבי קדש חצי שיעור.

?( 3)

( 4) ואילו הן משום מצוה: לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות ' עובדין דחול".

6.

ניכר, אם כן, שחסרה כאן ההשלמה בקטע, ע"פ פירושו המשוער של ליברמן( ואם תירץ זאת לעצמו- הרי לא ביאר זאת בפירושו), ובאמת שקשה להעדיף את פירוש המפרשים?( שקיבל רי"ן אפשטיין במבואות לספרות התנאים, עמ' 361), שעל פין ד' רשויות הן:

( 1) לא דנין( 2) לא מקדשין( 3) ולא חולצין( 4) ולא מייבמין. וד' מצוות הן:( 1) לא מקדישין( 2) ולא מעריכין ( 3) ולא מחרימין( 4) ולא מגביהין תרומה ומעשר. שכן לפ"ז יקשה:

א) לאחר כותרת זאת ישנה הפסקה לענין אחר( מחלוקת ר"א וחכמים לענין אורג שני חוטין). ב) בנוסחאות עיקריות אין ד' רשויות אלא ו' רשויות, שכן נוספו למנין" ולא מגרשין ולא ממאנין". ג) אם הכותרת מונה ד' רשויות וד' מצוות מדוע אינה מונה גם ד' שבותין? 8

הפירוש המתקבל ביותר על הדעת כאן, הוא, לדעתי, פירושו של הרי"ץ דינר ואחריו ג' אלון, 10 שארבע רשויות וארבע מצוות הן:( 1) האורג ב' חוטין בבגדי קדש ובבגדי הדיוט.( 2) הכותב ג' אותות בכתבי קדש ובכתבי הדיוט.( 3) האורג חוט אחד בבגדי קדש ובבגדי הדיוט.( 4) הכותב אות אחת בכתבי קדש ןבכתבי הדיוט.11

6 ושמא לאחד המחילה, גם לו לא היתה ברורה לגמרי החלוקה לקטגוריות כאן. ראה למשל בענין האיסור לדון הנזכר כאן, כי הוא מסתפק בתוכ"פ שם בעמ' 1000( בסוף דבריו על שו' 15) אם זו גזירה( אמנם דיונו לדעת הירושלמי) שמא יבואו לכתוב פסקי דין( כדעת הבבלי) או איסור משום" עובדין דחול". ועוד: שם בשן' 14-15 העיר כי לשיטת בני א"י האיסורים לספק לטפח ולרקד הם משום" עובדין דחול", והאם ר"ל לפ"ז כאן שה"גזירה שמא", המאוחרת בודאי( כפי שהערנו פעמים רבות לעיל), קרובה יותר לכוונתה המקורית של החלוקה שבתוספתא?( שהרי יצא, לפי זה, שהתוספתא משייכת איסורים אלו ל"שבות של מעשה הדומה למלאכה, או שמא יבוא לעשות מלאכה"!).

7 עי'" חסדי דוד" לר"ד פארדו ו"מנחת ביכורים" שם. 8 עי' שאלת ר"ד פארדו ב"חסדי דוד" שם.

9 ב"הגהות" ח"א דף ס' רע"ב, ונדפס אח"כ ב"חידושי הריצ"ד" ת"א, ירושלים, תשמ"א, עמ' שי"ג- שי"ד. 10 תרביץ ז', ספר א', תשרי תרצ"ו, עמ' 142 הע' 26.

11 או כפי שהציע את"כ אפשטיין( בתרביץ, שם, עמ' 152), ד' רשויות וד' מצוות הן:( 1) מלאכה גמורה= כל הבגד, כל הספר ( 2) שני חוטין= שתי אותיות( 3) חוט אחד אות אחת( 4) שבות. וכנגדן במצוה.

אלא שפירוש זה בתוספתא קשה שכן מסתמך הוא על הנוסח בספרא אחרי פ"ז, ה"ו, ומכילתא דרשב"י עמ' 16, שם נאמר: " מה מלאכה האמורה במשכן מלאכה גמורה וכו' אין לי אלא מלאכה גמורה שלא יכתוב כל הספר שלא יארוג שני חוטין וכו' מנ' שלא יכתוב שתי אותות שלא יארוג שני חוטין וכו' אין לי אלא ברשות במצוה מנין" וכו'. ובאמת אילו היתה בספרא הפתיחה:" ארבע רשויות הן וארבע מצוות" היה הכל עולה לשיטה זאת יפה, אלא שפתיחה זאת מצויה רק בתוספתא, ולעומת זה חסרה בתוספתא ברישא ההתייחסות למלאכה גמורה( וראה ח' אלבק, מחקרים בברייתא ובתוספתא, ירושלים, תש"ד, עמ' 166 הע' 1).

ראוי לציין שליברמן קיבל ב"תוספת ראשונים" עמ' 131 את פירושו של אפשטיין, אך נסוג בו בתוכ"פ שם מזה וכתב: " עכשיו חוזרני בי, מפני שאין טעם למנין המעשים( ובפרט וביחוד שאפשר להוסיף עליהם, וכמו שהוא באמת בנוסחאות עיקריות בתוספתא להלן) האסורים, ולא מנו כאן אלא סוגים, והמנין הוא בדווקא". ואמנם קושיית הר"ש ליברמן מתחזקת גם כנגד הצעת דינו, אך עם כל זה נדמה שעדיפה היא מהקושי אליו הכניסנו פירושו של ליברמן.

- 222-