" ביום טוב דאמרן לעיל מוללין מלילות, והא ודאי שינוי בעי מעובדא דחול". ושם, שבת, קמ"ג, ב', ברייתא: 6

" תנא לא יספוג ביין ולא יטפח בשמן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ת"ר נתפזרו לו פירות בחצר מלקט על יד על יד ואוכל, אבל לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול".

ופירש שם רש"י בד"ה" ויטפו":

" מכניס בו כפו... ואסרוה משום עובדין דחול".

ושם, קמ"ז, ב': 8" ת"ר סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת, ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול". ובמשנת המסגרת עליה מובאת ברייתא זאת( שם קמ"ז, א'):" סכין וממשמשין אבל לא מתעמלין

ולא מתגרדין" וכו'. ופירש שם רש"י:

" ולא מתגררין- גרסינן... דהוי עובדא דחול".

ונדמה כי גם כאן שאב רש"י את ביאורו למשנה מתוך סיומת הברייתא הנ"ל שבבבלי המבארת לדעתו, כבשאר המקורות, כי איסורים אלו שייכים לקטגוריה של איסורי" עובדין דחול".10

גם בדברי האמוראים מזהה רש"י בין המונח" עובדין דחול" לפסוקית" כדרך שעושה בחול"( לצורותיה

השונות).

6 לעיל עמ' 47.

7 ואף שבדבריו התייחס רש"י דק לברייתא הראשונה, דבריו מכוונים, כמדומני, גם לפירוש הברייתא השניה. ודאה הריטב"א שם:" וכיון דלצורך[ הוא] לא אסרו חכמים אלא בנותנם לסל ולקופה, דהוו עובדין דחול". אמנם, באשר לברייתא הראשונה עצמה, ראה מ"ש בעמ' 48 הע' 84, ועוד יש להוסיף, כי למפרשים קשה היה להסכים לכך שלרש"י גם האיסור לספוג ביין נאסר משום" עובדין דחול", שכן איסור הסחיטה הינו מדאורייתא, ועוד שרש"י עצמו על המשנה כותב בד"ה" ובלבד שלא יספוג" כי איסור זה טעמו" גזירה שמא יסחוט". לכן כותב ר' אליקים גאטינייו, יצחק ירנן, סלוניקי, תקמ"ו, דף ס"ב ע"ג( בתוך דיונו על דברי הרמב"ם, שבת, כ"ב, ט"ז) כי" רשי ז"ל מפרש דמאי דתנא שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול לא קאי אלא שלא יטפח בשמן, ואגב שלא יטפת(= בשמן) תנא נמי לא יספוג( ניין). וכן נראה בבירור מדברי רש"י בד"ה ויטפח(= כוונתו לומר כי דברי רש"י על פי ד"ה זה צריכים להיות מוסבים רק על טיפות בשמן ולא על סיפון ביין)". ואולם, לפי זה יהיה עלינו לחלק בין טעמי הדינים בשני המקרים, הנזכרים בחדא מחתא באותה ברייתא עצמה. וכדי שלא להדחק כל כך העדיפו בעלי התוספות שם בד"ה חבית להסביר כי סיפוג זה שביין אין בו סחיטה מהתודה, שכן מיירי בספוג שיש לו בית אחיזה, ועל פי זה טעמם של שני האיסורים שוה:" שלא יעשה כדשהע"ב". משום כך הסיק נכון ר' יהושע בעז בשלטי גבורים לשבת ריש פרק כ"ב אות א':" לפי רש"י דקא יהיב טעם איסור קליטת היין בספוג משום סחיטה, א"כ אם היה לספוג בית אחיזה שרי לקולטו בספוג. ולפירוש התוס' אפי' יש לו בית אחיזה אסור, דס"ל דבין יין ובין איסור טפיחה בשמן הוי משום שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול", אך אי אפשר לומר כפי שהציעו כמה מפרשים( ראה למשל יד דוד לדי"ד זינצהיים, שבת, מהדורה קמא, הוצ' מכון ירושלים, תשמ"ג, עמ' צ"ח- צ"ט) כי רש"י, כרמב"ם, סבור לומר שאיסור " עובדין דחול" כאן הינו מטעם גזרה שמא יסחוט, שכן ברור לנו כי עמדותיהם של רש"י ורמב"ם שונות זו מזו לחלוטין. לרש"י ישנה קטגוריה נפרדת ועצמאית של איסורים הקרויה" עובדין דחול", בשעה שהרמב"ם מוחק ומטשטש לגמרי קיומה האפשרי של קטגוריה כזאת, כפי שיובהרו הדברים להלן. והשוה עוד למ"ש בעמ' 58 הע' 39.

8 לעיל עמ' 50. 9 לגרסאות ראה גם להלן עמ' 96.

10 והשוה ללשונו של רמב"ש המעילי בספר המאורות, מהד' בלוי, ניו- יורק, תשכ"ד, עמ' קצ"ז.

- 71-