Druckschrift 
Le-toldot ha-ḳaṭegoryah shel isure "ʿovadin de-ḥol" be-Shabat ṿe-yo[m] ṭ[ov] ṿe-yiḥusah la-ḳaṭegoryah shel isure ha-"shevut" / me-et Admiʾel Ḳosmanלתולדות הקטגוריה של איסורי "עובדין דחול" בשבת ויו"ט ויחוסה לקטגוריה של איסורי ה"שבות" / מאת אדמיאל קוסמן
Seite
2
Einzelbild herunterladen

שנגרמו כנראה בעקבות שינויים פרשניים. כך הראינו,? למשל, בקשר למשפטי"כדשע"ב", כי בתומר התנאי הא"י נפוצה בעיקר הצורה התחבירית של פסוקית הסיום:"...לא(יעשה פעולה פלונית)... כדרך שעושה בחול"(=1), ועדיין לא נמצאת הצורה התחבירית(=111) המסיימת:"...שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול'. צורה זאת(=11) נמצאת לראשונה בברייתות בבליות,4 וכן משתמשים בה אמוראים בבליים כדי לציין טעמם של איסורים מסויימים בענייני שבת.5 יתכן איפוא, שבבבל כבר הוסברו פסוקיות אלו שבתורת התנאים כמציינות לטעמו של האיסור(איסור סקולארי, שמטרתו לאסור עשיית פעולות מסויימות כדרך שהוא עושה אותן בחול). אמנם גם בבתי המדרש הבבליים(בדור השלישי) עדיין מצויים | אמוראים אחרים המבקשים אחר טעמו של האיסור,% משום שלא ראו בפסזקית זאת אלא ציון אזפן טהור, הבא לומר כי על הפעולה להעשות בשינוי.7 ומכאן- יש לשער- כי אף בתורת התנאים אין כל הכרת לומר שפסוקיות סיום אלו רמזו לקטגוריה של איסורי"דרך חול". ולמדנו מן. הדברים, כי בשעה שכבר נפוצה היתה דרך ההסבר המשייכת פסוקיות סיום אלו בבבל לקטגוריה של איסורי"דרך חול" גם נשתנתה, כפי הנראה(שינוי זעיר, אך משמעותי), צורתה התחבירית של פסוקית הסיום של משפטי"כדשע"ב", שמעתה גילתה(ע"י מילית הזיקה"ש".= כדי ש), כי תפקידה הוא להודיע באופן הברור ביותר את טעמז של האיסור:"לא(יעשה אדם פעולה פלונית) שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול". ב. בעקבות. שינוי פרשני זה מצאנו בבבל ברייתא א"י, שעסקה כולה, במקורה, באיסור בורר בשבת, כשהיא מפוצלת לשנים. חלקה האחד נתפרש בבבל כעוסק באיסור מאיסורי הקטגוריה של"דרך חול", כשחלקה השני נותר בעינו, עוסק במלאכת בורר. לחלק הראשון נצטרפה כעת- כפי שאפשר היה לצפות ­פסוקית הסיום"שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול", ברם הראינו בפנים5 כי שרידים לשוניים עתיקים שנשארו בברייתא מוכיחים את מקורה הא"י, שעסק במלאכת בורר.9 גם מכאן אנו למדים על שינויים פרשניים שהולידו אח"כ שינויים טקסטואליים, אלא שבמקרה זה מדובר בתופעה מיוחדת במינה: פיצזל ברייתא לשניים, והסברת כל חלק מחלקיה בענין שונה. אין אנו יודעים בודאות מתי ארע הדבר ומה היו הסיבות לכך, ברם, אפשר שמתתילה חל במסירתה שיבוש כל שהוא, שפיצל את הברייתא לשני מקורותיה, ורק לאחר מכן- יש לשער- משנעלם מעיני בני בבל טעמו של האיסור, נוסף לחציה הראשון גם הטעם:"שלא יעשה כדשהע"ב". ­

3 עמ' 32-47.

4 עמ' 47-51.

5 עמ' 56-59.

6 עמ' 59-61.

7 או כאפשדות הנוספת שהעלינו, להלן עמ' 32-38.

8 עמ' 224-228.

לוזו כשלעצמה התפתחות מענילנת: משהוסבר בבבלי חציה הראשון של הבדייתא כעוסק באיסור מאיסורי"דרך חול", והפרשנים נתנו ליבם לאותם שרידים לשוגיים שאינם חואמים עוד את הפרשנות המאוחרת- השלימו הם, ע"י הגהה מכוונת, את המגמה הבבלית, והשמיטו אותם שרידים(ראה ע"כ בעמ' 228). גם כאן מתגלה לנו איפוא תופעה דומה לזו שעליה אנו מצביעים: שינויים פרשניים שמולידים שיינויים טקסטואליים.