משמעותם לנידון דילן, להלן בעמ' 59-60 מקור 4. אבל לענין" עובדין דחול" ראה ר"ש ליברמן תוכ"פ לשבת עמ' 298 בדבריו לשן' 62, ודאה עוד בקשר להשמעת קול מ"ש לעיל בהע' 74.

83 להלן עמ' 45, מקור 8. כך נראה ניסות השו"ע שם, תקמ"ג, ג'. המשותף לכל ההלכות שנימנו עד כאן הוא שכולן נזכרות בתוספתא בצירוף משפטי" כדרך שעושה בחול"( וראה על כך בהרחבה להלן). להוציא את:

א האיסור על מלילה שלא בשינוי( ראה עמ' 41-42, מקור 4) לא הוסבר ע"י האחרונים כך, ראה משנ"ב שי"ט ס"ק כ', וכן תק"י ס"ק ה'( אך שם אפשר שהכוונה ל"עובדין דחול"), והטעם לדבר הוא משום שכך הובנו דברי רש"י בביצה י"ב, ב', ד"ה " מוללין"( ראה" שער הציון" לרי"מ הכהן שם אות י"א). אבל דאה מ"ש ע"כ בעמ' 70-71 להוכיח כי לדעת רש"י גם איסור המלילה כדרכה הוא משום" עובדין דחול". וראה דברי ר"ח אלבק שהובאו להלן עמ' 42. ב.האיסור על מניית אורחיו מן הטבלה או מן הפנקס( ראה עמ' 42-44 ושו"ע שם ש"ז, י"ב). והטעם לדבר כאן הוא משום שכבר בנוסח של התוספתא כפי שהיא בבבלי חסרה בסיומת הפסוקית" כדרך שעושה בחול" ובתלמוד ניתנו כנראה טעמים אחרים. על כל זה ראה מ"ש שם ובעמ' 18 הע' 24 ועמ' 80 הע' 29.

84 להלן עמ' 47-48 מקור 1 והע' 84, וכן עמ' 71 והע' 7, ועמ' 95 פיה"מ לשבת כ"ב, א' ושו"ע שם של"ה, א' ומשנ"ב ס"ק ד'. 85 להלן עמ' 49-50 מקור 2, והמקורות הנזכרים בהערה הקודמת, ושו"ע שם, ה', ומשנ"ב ס"ק י"ז, וראה מ"ש ע"כ בעמ' 224-228 והע' 13 שם. 86 להלן עמ' 50-51 מקור 3 ושו"ע שם שכ"ז, ב' ומשנ"ב ס"ק ו'- ז'. וראה מ"ש ע"כ בעמ' 104 הע' 118.

87 להלן עמ' 52-53, מקור 1. 88 להלן, עמ' 53-55 מקור 2. 89 כב"ת להלן עמ' 57 והע' 32.

90 להלן עמ' 57-58 מקור 2, עמ' 95( פיה"מ) ועמ' 84-86 כמחצית השקל בהבנת דברי הרמב"ם באיגרתו. 91 להלן עמ' 59 מקור 3; ר"ע מברטנורא בביאורו למשנת שבת ב', ג' ד"ה" חלתית"; שו"ע שם, שכ"א, י"ח וביאור הלכה לרי"מ הכהן( על המשנ"ב) שם, ד"ה" שדרך". ועל שריית צימוקים בשבת למשקה כאיסור משום" עובדין דחול" ר' משה מרדכי מיוחס, ברכות מים, סלוניקי, תרמ"ד, דף כ"ט, ד'( תודתי לפרופ' יעקב ש' שפיגל, שסייע בידי לאתר מקור זה). וראה עוד: ר' יוסף חיים, שו"ת רב פעלים, ח"א, או"ח, סימן ט"ו.

92 להלן עמ' 61-69. 93 להלן עמ' 65-69.

94 להלן עמ' 71, והע' 10 שם, ורבינו פרחיה להלן בעמ' 96 והע' 85, וראה עוד מ"ש בעמ' 104 הע' 118, זעמ' 115. טור או"ח שכ"ז, וב"י שם ומשנ"ב לרי"מ הכהן על שו"ע או"ח שכ"ז, ס"ק ה', ור"מ פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, או"ח, ד', סימן ע"ד,

ס"ק ג', וראה מ"ש ע"כ להלן עמ' 29-30, וכן לעסות( מסאז') ראה: רי"י ויינברג, שו"ת שרידי אש, ח"ב, סימן ל'.

95 וכן חרדל, ראה: חידושי הרשב"א לביצה( מהד' חידושי הרשב"א השלם, מכון תפארת ירושלים, תשמ"ט, כ"ז, ב') לדף י"ד, א', ד"ה ירושלמי; ר"ן על הרי"ף שם,( דפו' וילנא דף ו, ב') ד"ה ירושלמי; ד' יצחק בר ששת, שו"ת הריב"ש, מהד' רי"ח דייכש, ירושלים, תשכ"ח, סימן קפ"ד. וראה מ"ש בעמ' 74 הע' 16, וראה רשב"א עבודת הקודש, ח"ג, בית מועד, שער א', ה'( וכן שער א', ז') הלכות יום טוב, ובמהדורת רח"ג צמנליסט, ירושלים, תשמ"ו, עמ' מ"ח, בפירוש עבודת עבודה שם אות ל"ן. וראה עוד שו"ע, שם, שכ"א, ז' ומשנ"ב ס"ק כ"ה. וכן קפה, ראה: ר"מ אייזנשטאט, שו"ת פנים מאירות, ח"ב, סימן מ"ד; ר"ע יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ד, או"ח, סימן מ"ה.

96 ע"פ הריטב"א להלן עמ' 74 הע' 16. אך יש להעיר כי קיים ספק מה אם כוונתו שם לציין לקטגוריה של" עובדין דחול".

יעוי"ש.

97 ע"פ רש"י והמיוחס לר"ן, שם. הספק כנ"ל. 98 להלן עמ' 92 הע' 66. 99 עמ' 95, פיה"מ לשבת כ', ב'.

100 רבינו פרחיה עמ' 97 הע' 91, וראה גם: ד"א גולדברג, פירוש למשנה מסכת שבת, עמ' 359, ד"ה" היתה על".

101 הר"ן דלהלן עמ' 158-161.

102 להלן עמ' 99 ודברי רב"צ חי עוזיאל בעמ' 103.

103 להלן עמ' 166 ולהלן עמ' 104 הע' 121.

104 ה"מגיד משנה" בדעת הרמב"ם. ראה להלן עמ' 102, וראה ט"ז על שו"ע או"ח, תצ"ה, ס"ק ג'.

. 105 להלן עמ' 103 והע' 116 ועמ' 230 והע' 6.

106 כיון שלא התאפשר לנו מחמת קוצר היריעה לדון בהרחבה בסוגיה זאת, ארמוז כאן למעיין למראי המקומות העיקריים. המפרשים נחלקו אם הלכה זאת נובעת מחשש הוצאה או" עובדין דחול", וממילא נחלקו אם שייכת היא גם לשבת או רק

- 22-