ליו"ט. ראה: תוספתא ביצה ג', י"ז; תוכ"פ לשם עמ' 987-988 והמקורות הנזכרים שם; ר"נ עמינח, עריכת מסכתות ביצה ר"ה ותענית בתלמוד הבבלי, ת"א, תשמ"ו, עמ' 75-76; שם, עמ' 131-132; שו"ת רדב"ז, ח"ו, סימן ב' אלפים ר"ת; תשובת אליהו מונטאלטו( הנזכרת להלן עמ' 197 הע' 415), עמ' 133; ר' יחזקאל סג"ל לנדא, שו"ת נודע ביהודה, מהדורא קמא, או"ח, סימן י"א; רחי"ד אזולאי, מחזיק ברכה, ליוורנו, תקכ"ה, או"ח, סימן תקכ"ב, א'- ג'; רשמ"ח גאגין, ישמח לב, ירושלים, תרל"ח, או"ח, סימן ד'( תשובה זאת היא לאביו, וראה שם הערות המחבר); ר' יוסף חיים מבגדאד, שו"ת רב פעלים, ירושלים, תש"ל, או"ח, סימן כ"ה; ר' משה פרדו, שו"ת שמו משה, איזמיר, תרל"ד, או"ח, סימן ו'; מהר"י צלאת, שו"ת פעולת צדיק, ח"א, סימן קכ"ד; ר' עבדאללה אברהם יוסף סומך, שו"ת זבחי צדק, נדפס בתוך זבחי צדק ח"ב, תרס"ד, חלק או"ח, סימן כ"ה; ר' אליעזר דוד גרינולד, שו"ת קרן לדוד, סטמאר, תרפ"ט, חלק או"ח, סימן צ"ה; וח"ח מדיני, שדי חמד, מערכת יום טוב סימן א' אסיפת דיינים אות ל"ב, דפוס פרידמן תשכ"ב, כרך ח', עמ' 224- 225; רצ"פ פראנק, שו"ת הר צבי, ח"א, ירושלים, תשמ"א, סימן קע"א; ר"ע הדאיה, שו"ת ישכיל עבדי, ח"ג, ירושלים, תרצ"ט, או"ח, סימן י"ב, סעיף ג', אות ג' ואילך; ר"מ וקנין, שו"ת ויאמר מאיר, טבריה, 1939, סימן ט', דף כ"ב, ב'; ר' חיים משה אלישר,. שו"ת משה האיש, ירושלים, תרפ"א, בהשמטה לאו"ח דף קע"ח, א'- ב'; ר' יעקב חיים סופר, כף החיים על שו"ע או"ח ח"ה, ירושלים, תשכ"ה, סימן ת"ג, ס"ק ה'- ט'; רי"י וייס, שו"ת מנחת יצחק, ח"ב, סימן קי"ד; וראה מאמרו של ד' סופר, אור הדרום, הקובץ התורני האוסטרלי, חוב' ז', קיץ תשמ"ט, עמ' 5-15, וראה עוד מה שביררנו בעמ' 217 הע' 520. 107 ראה מה שציינו בנושא זה בעמ' 15 הע' 74. 108 שו"ע הרב לדש"ז מלאדי, או"ת תקט"ז, ו'.[ וכן במשנ"ב שם ס"ק ו'( ו"אוושא מילתא"- בלשון האחרונים בעקבות רש"י הוא כינוי אתר לאיסורי" עובדין דחול", ראה להלן עמ' 229-231)].

109 להלן עמ' 104. 110 תשובת גאון, להלן עמ' 113. 111 שערי שמחה לרי"ץ גיאת, להלן עמ' 114.

112 רש"י ביצה כ"ח, א' ד"ה" בידא שרי", להלן עמ' 114 והשווה שם, בהמשך הדברים, הע' 168 בהפניה לרשב"א, ומשנ"ב סימן ת"ק ס"ק ט"ו ושער הציון שם.

113 הרא"ש, ביצה פרק ג', סימן א'. להלן עמ' 184.

114 תוס' שבת, צ"ה, א', ד"ה" והרודה". וראה בענין זה: ר"מ סופר, שו"ת חתם סופר, ח"ו, סימן צ"ח; רי"א ספקטור, שו"ת באר יצחק, חלק או"ח, סימן י"ג. 115 ר' יצחק בר ששת, שו"ת הריב"ש, סימן קפ"ד; וראה שו"ע או"ח, שכ"א, י' ור' יוסף חיים, שו"ת רב פעלים, ח"א, או"ח, סימן ל"ט. 116 ר' יוסף חיים, שם. וראה גם הדיון אצל ד"א ולדינברג( וכן לענין עשיית הלבן) שו"ת ציץ אליעזר, חי"ג, סימן כ"ט. 117 רבצ"ת עוזיאל, שו"ת פסקי עזיאל בשאלות הזמן, סימן כ"ו.

118 להלן עמ' 189-190 וחתם סופר עמ' 194 הע' 403. 119 רשב"א, להלן עמ' 189 והע' 386.

120 רא"ח נאה, קצות השלחן, להלן עמ' 189.

.12 להלן עמ' 232-238. והשוה: שו"ת ציץ אליעזר, ח"ג, סימן י'.

122 רש"י ביצה כ"ה, ב', ד"ה" אין הסומא". ולהלן עמ' 229. תוספתא ביצה ג', י"ז, ומ"ש להלן בעמ' 105 על דברי ר"ש ליברמן. 123 תוספתא, שם; בבלי ביצה, ל"ג, א'( וראה ר"ח שם) ולהלן עמ' 105 בדברי ר"ש ליברמן.

124 להלן עמ' 229, רש"י ביצה כ"ח, ב' ד"ה" מהו להראות"; ו"בית יוסף" וב"ח על טור או"ח סימן תצ"ח ד"ה" אין מראין". וראה עוד בענין זה שו"ת אדמת קודש, או"ח, סימן י"ב.

,

125 כך היא דעת הירושלמי ע"פ מה שפירשו: הרד"ל, ביאורי הירושלמי, לשבת י"ד, ג', עמ' 58. להלן עמ' 53 הע' 14, ובעקבותיו ר"ח אלבק בהשלמות למשנת שבת י"ד, ג'; רי"ז גילת, משנתו של ר' אליעזר בן הורקנוס, ירושלים, תשכ"ח, עמ' 136; ר"א גולדברג, פירוש למשנה מסכת שבת, ירושלים, תשל"ז, עמ' 266-267.

126 בית יוסף, או"ח, שכ"ח, ד"ה" ומ"ש שכל אחד" בדעת הרמב"ם. וראה להלן עמ' 103 הע' 113, ועמ' 230 הע' 3. 127 תוספתא שבת י"ד,( ט"ו), ג', ור"ש ליברמן שם בביאור הקצר לשו' 14, ותוכ"פ שם עמ' 229. וכן הבאת הבשר השחוט במוט בברייתא ביצה כ"ה, א' ורש"י שם בד"ה" יביאנה", ראה להלן עמ' 229, וכן עמ' 115 בלשון הר"ח(?).

128 ר"ע יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"א, או"ח, סימן ל'. 129 להלן עמ' 185-188.

130 להלן עמ' 188 הע' 380: רבצ"ח עוזיאל, שו"ת פסקי עזיאל בשאלות הזמן, סימן י"ט. 131 תוספתא ביצה ג', י', ור"ש ליברמן בביאור הקצר שם עמ' 295 לשו' 34.

- 23-