הצעות להגדרת קבוצת האיסורים הכלולה בקטגוריה של עובדין דחול

כמדומה שנסיון ראשון להגדיר בצורה שיטתית את המכנה המשותף של האיסורים הרבים המשוייכים בהלכה לקטגוריה של" עובדין דחול" נמצא בדברי הר' יוסף תאומים. בחיבורו" פרי מגדים", בחלק" אשל אברהם" לסימן ש"ו ס"ק ט"ז 153 מחלק הוא חלוקה יסודית ומרכזית- שנודעה לה גם השפעה על מסכמי

132 מן החת"ס ואילך, ראה להלן מעמ' 197. לטענת החת"ס יש בנסיעה זאת משום הפרת צו השבתון, שכן גופו נע ונד ואינו נת. 133 ר"מ פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, חלק יו"ד א', סימן מ"ד. 134 שו"ת מהרש"ם, חלק ו', סימן ל"ג, אך ראה דא"ח נאה, קצות השלחן, ח"ו, דף כ"ה( מובא גם שם, חלק ח', עמ' נח, ב"בדי השלחן" סוף אות ל"ב); ר"ע יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ג, או"ח, סימן כ"א.

135 דח"ש שמלקא, שו"ת בית יצחק, במפתחות לחלק יו"ד, לחלק ב' סימן ל"א; די"י זייס, שו"ת מנחת יצחק, ח"א, סימן ק"ט; שם, ח"ב, סיצן ט"ז. 136 הראי"ה קוק, שו"ת אורח משפט, ירושלים, תשל"ט, סימן ס"ז.

137 לבוש, או"ח, סימן שכ"ד; ר' רפאל מייזליש, תוספת שבת, על שו"ע או"ח סימן שכ"ד, ס"ק ב'( מהדורת ר' אשר אנשיל עקשטיין, ת"א, ברוקלין תשנ"א, עמ' שצ"ז).

138 ר' יצחק בר ששת, שו"ת הריב"ש, מהד' די"ת דייכש, ירושלים, תשכ"ח, סימן רכ"ז, וכן שם סימן ש"ב. 139 ר' משה איסרליש, שו"ת הרמ"א, סימן ע"ט; ר"י אסאד, שו"ת יהודה יעלה, ח"א, או"ח, סימן ס"ט. וראה גם: ר"א גולדברג, פירוש למשנה מסכת שבת, עמ' 400, שכתב כך מדעתו ולא הזכיר המקורות הללו, אך צירף לכך עוד פעולה הנזכרת שם

במשנת שבת כ"ד, ג': גיבול המים במורסן.

140 ר"י עייאש, שו"ת בית יהודה, או"ח, סימן ג' עי"ש.

141 ר"א ולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, ח"ז, סימן כ"ח, תולה זאת בדברי ר"י איסקאפא, ראש יוסף, הלכות ראש השנה, סימן תקפ"ה, בהגהות הטור שם, עי"ש.

142 לכן כתב המג"א על השו"ע או"ח סימן של"ח ס"ק ט' ש"נהגו לעשות האיסקק"י של כסף דאל"כ(= דאם לא כן) מיחזי כעובדא דחול". וראה עוד רי"מ הכהן, משנ"ב, שם ס"ק כ"א ורי"י וייס, שו"ת מנחת יצחק, ח"ג, סימן ל"ג. 143 שו"ת פני יצחק לר' יצחק אבולעפיא( ארם צובא- ליוורנו-איזמיר, תרל"ה- תרמ"ח, דפוס צילום ירושלים תשמ"ה) חלק ה', או"ח, סימן א', מייחס זאת לד"ן שבת, פ"ו, על המשנה ו', ב'," לא יצא האיש בסנדל המסומר" וכו'( דפו' וילנא, כ"ז, א') ד"ה" שריון", וכן ר"ע הדאיה, שו"ת ישכיל עבדי, ח"ג, ירושלים, תרצ"ט, או"ח, סימן י"ב, סעיף ג', אות ד', אבל הר"ן רק

אומר כי אסור לצאת בכל הנ"ל כיון ש"נראה כיוצא למלחמה". וכן הר"ע ברטנורא על המשנה שם ד"ה" מגיפין". 144 רי"י נויבירט, שמירת שבת כהלכתה, ירושלים, תשל"ט( מהדורה חדשה) פרק י"ב סעיף י"ז עמ' קכ"ב בהע' נ' בשם רש"ז אוירבך שעורר ספק בענין זה, וראה גם: ר"ע יוסף, שו"ת יביע אומר, ת"ה, או"ת, סימן ל"ג.

145 ר' יואל סירקיש, בית חדש על טור או"ח, סימן של"ז ד"ה" ומ"ש דבה"ג התיר"( וראה מ"ש להלן עמ' 29 והע' 169; רי"מ הכהן בביאור הלכה על השו"ע סימן של"ז ד"ה" הקלים"( ועל" זילותא דשבת" ראה לעיל עמ' 229-231); רי"י וייס, שו"ת מנחת יצחק, ח"ה, סימן ל"ט.

146 ד"י תאומים, פרי מגדים על או"ח סימן שכ"ז, באשל אברהם אות א'; די"מ הכהן, משנ"ב, ש"ג ס"ק פ"ז; ר"מ פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, או"ח, ב', סימן ע"ח. 147 ר"י ליפשיץ, כלכלת שבת, סוף מלאכת מלבן, אות י"ג( משניות עם נ"א פירושים הוצאת תורה לעם, ירושלים, תש"ך, סדר

מועד, ח"א, דף ד', א').

148 שו"ת מנחת יצחק, ה"ה, סימן ל"ט. 149 שו"ת מנחת יצחק, ח"ג סימן מ"ת; שם, סימן נ'.

150 רא"ח נאה, קצות השלחן, ח"ז, ירושלים, תשי"ג, סימן קל"ח, בבדי השלחן אות ל', עמ' צ"ט, וראה ר"א ולדינברג, שו"ת ציץ

אליעזר, ח"ז, סימן ל'. 15 די"א הרצוג, שו"ת היכל יצחק, או"ח, סימן ל"ד.

152 שם, סימן ע"א. אך מוצא בזה עוד טעמים לאיסור. וראה עוד: שו"ת ציץ אליעזר, ח"ד, סימן כ"ו; ר' שאול ישראלי, ברקאי, קובץ ה', תשמ"ט, עמ' 152-157, ותגובות על כך: שם, קובץ ז', תש"ן, עמ' 286-290.

153 הר"י תאומים נולד בסטריץ שבגליציה ב-1727, ונפטר בפרנקפורט ב- 1792." פרי מגדים" חלק או"ח נדפס לראשונה בשנת 1787 בפרנקפורט, ולאחרונה נדפס בכל מהדורות הנפוצות של השולחן ערוך. כנראה קדמו למהדורה זו כמה מהדורות

- 24­