משום כך, סבורים אנו, כי רק מנקודת מבט הסטורית, במעקב שלב אחר שלב אחר השתלשלות המונח " עובדין דחול" במקורות, ניתן יהיה להבין כיצד התפתחו זה מזה הפירושים השונים. מטרתנו במחקר זה אם כן, אינה לנסות לפרש שוב בדרך אחרת, באופן הרמוני, את כל המקורות העוסקים בקטגוריה של " עובדין דחול", כי אם לסקור באופן ביקורתי, שלב אחר שלב, את המקורות הללו. לאחר הטיפול הראשוני במקורות, הכולל זיהוי ובירור עדי הנוסח השונים, נציע לפני המעיין את אפשרויות הפירוש העולות לטקסט, ונצביע לבסוף, במידת האפשר, גם על המודל הפרשני הנראה לנו יותר מבין האחרים. מחקר זה מתרכז איפוא בניתוח פרשני של הטקסטים הקשורים לקטגוריה של איסורי" עובדין דחול". מבנה העבודה הוא ספיראלי, ובנוי הוא כך, שסיומו של דיון ברובד הסטורי אחד גורר אחריו מיד פתיחת דיון מחודש בגלגוליה של קטגוריה זאת( או המונחים הקשורים בה) ברובד שלאחריו.

,

שיקולים אחרים". הגדרה רחבה זאת כוללת בתוכה כמובן גם את" איסור עובדין דחול" שהוא מגדירן:" האיסור לעשות כל עשיה של חולין בשבת, כגון התקשרויות עסקיות, סקירת נכסים, משא ומתן- ואף סתם דיבור של חול". יש להעיר עוד על דבריו, כי דיבור של חול משוייך לדעת הרמב"ם לקבוצת איסורי" ממצוא חפצך ודבר דבר" ולא לאיסורי" עובדין דחול", שהוא אינו מקצה להם כלל מקום בפני עצמם. ואם לדעת הרמב"ן, שאכן סבור כי איסורי" ממצוא חפצך" הם חלק מאיסורי" עובדין דחול" מדובר כאן, הרי אין לנו- לדעת הרמב"ן- שתי קטגוריות נפרדות של איסורי שבות ועובדין דחול אלא שתיהן קטגוריה אחת! וראה על כך בהרחבה להלן. וראה החלוקה המורכבת יותר של הרא"ח נאה, קצות השולחן, ח"ח, ירושלים, תשי"ד, ב"בדי השלחן", שם, עמ' ק"ב ואילך. וראה עוד הגדרתו של ר"ד סופר( במאמרו" BICYCLE RIDIND ON SHABBAT AND YOM TOV" הנדפס באור הדרום, הקובץ התורני האוסטרלי, חוב' ו', קיץ תשמ"ט, עמ' 10):

" ACTIVITIES WHICH DO NOT COME UNDER ANY OF THE THIRTY NINE CATEGORIES OF PROHIBITED WORK, BUT ARE NEVERTHELESS DISTINCTLY ACTIVITIES"

(=" פעולות אשר אינן נכללות בל"ט המלאכות האסורות ואעפ"כ אסורות"). הגדרה זו דומה להגדרה שהציע תשבי לעיל, ואין בה כדי לסייע לנו.

- 31-