התאורים הקודמים" לקולפה" או" לעשות לה פה". על פי הצעה זאת, תיאורי האופן הללו יחשבו כמקבילים זה לזה, כך שניתן יהיה גם לוותר על אחד מהם בלא לפגוע בהוראת המשפט, ולומר:" המיפיס מורסה בשבת כדרך שהרופאים עושין חייב"- כשהכוונה הינה לומר כי המפיס מורסה לקולפה או לעשות לה פה חייב, או לחילופין:" המיפיס מורסה בשבת אם לקולפה או לעשות לה פה חייב"- כשהכוונה לאופן עשיה כזה שהרופאים עושים לצורך טיפול במורסה(=" כדרך שהרופאים עושין"). 5

הבנה כזאת היתה מחייבת אותנו לומר כי אותו" קילוף"( או" עשיית פה") עליו דנים כאן, דרכו להעשות אך ורק" כדרך שהרופאים עושין".

אך שמא יש לקרוא משפט זה כמכיל תיאור אופן אחד בלבד. ועל פי זה, אותו" קילוף"( וכן בענין " עשיית פה") הינו פעולה שניתן לעשותה בכמה דרכים שונות, והתוספתא באה להדגיש כי" קילוף" זה נאסר אך ורק" כדרך שהרופאים עושין", והותר בדרכים אחרות.

כספק שהעלינו לגבי פרשנותו הנכונה של משפט זה שבתוספתא עדויות, יש לנו להסתפק גם בעניינם של משפטי" כדשע"ב". נדגים ספק זה בהלכה מן התוספתא שבת, י"ד,( ט"ו), ד':

" אין מפנין את האוצר כתחילה בשבת, אבל עושה בו שביל כדי שיהא נכנס ויוצא. חצר גדולה שירדו בה גשמים והיה בה בית האבל או בית המשתה מביא תבן בקופה ומרדיד, ובלבד שלא ירדה בידו ובקופה כדרך שעושה בחול".

גם כאן ניתן לשאול: האם הפסוקית" כדשע"ב" הינה תיאור אופן שוה ומקביל לתיאור האופן הראשון " ירדה בידו ובקופה", ושעל כן יהיה עלינו להסיק מכאן כי רדיה בידו ובקופה היא היא רדיה" כדרך שעושה בחול" שנאסרה.

או שמא הכוונה לתיאור אופן אחד:" ירדה בידו ובקופה כדרך שעושה בחול", ובאה התוספתא לפי זה להדגיש כי רק רדיה בידו ובקופה כדשע"ב נאסרה, אך הותרה שלא כדרך העושים בחול.9 הבדל זה בין שני סוגי הקריאה של פסוקית" כדשע"ב" שהצענו נראה לכאורה פעוט, אך הינו בעל חשיבות הלכתית גדולה, שכן אופן הקריאה האחרון מתיר לנו לעשות פעולה זאת( רדיה ביד ובקופה) בשינוי, בעוד שאופן הקריאה הראשון אינו אומר זאת.

5 וכגון זה אנו מוצאים שם בנזירות ו', א':"... ומגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו כדרך שהמצורעין מגלחין". . 6 בני"ע:" בידו".

? כלומר, שוטח, תרגום" וירקעו"-" ורדידו". וראה ערוך השלם ת"ז, עמ' 254, זח"ט עמ' 381. 8 בני"ע: במקום" ובלבד שלא"." אבל לא".

9 ומצינו גם בספרות התנאית מקורות רבים שאוסרים מחד פעולות מסוימות, אך מתירות, מאידך, במפורש, לעשותן בשינוי. ( וראה רי"ד גילת, משנתו של רבי אליעזר בן הורקנוס, עמ' 113 הע' 41, אך עיסוקו שם רק בפטור מחיוב חטאת בשל העשייה בשינוי, ואנו עוסקים כאן בהיתרים לכתחילה של עשיית פעולות בשינוי). ונציין כאן לכמה דוגמאות שיהיה בהן כדי להראות

זאת:

במשנה שבת י"ט, ב':"... ונותנין עליו אספלנית וכמון, לא שחק ערב שבת לועס בשיניו ונותן, אם לא טרף יין ושמן מערב שבת נותן זה לעצמו וזה לעצמו וכו', אם לא התקין מערב שבת כורך על אצבעו ומביא אפילו מחצר אחרת" וכו'. שם, שם, י"ט, ג':"... מרחיצין את הקטן ומזלפין עליו ביד אבל לא בכלי" וכו', שם, שם, ג', ה':" הקש שעל גבי המטה לא ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו". וכן: שם, שם, כ', ג'; שם, שם, כ"א, ב'; שם, שם, כ"ג, א'; תוספתא, שם, י"ב,( י"ג), י"ד; שם, שם, י"ג, ( י"ד), ח'; שם, שם, י"ד,( ט"ז), ד'; שם, שם, י"א; שם, שם, ט"ז; שם, שם, ט"ז; שם, ט"ז,( י"ז), ט"ז, ועוד.

- 33-