ברם, בניגוד לפסוקית" כדרך שהרופאים עושין" שלגבי אופן קריאתה הנכון הצבנו כאן ספק אחד, מתלוה בספרות הרבנית לרעותה" כדרך שעושה בחול" עוד ספק, המערים קושי נוסף על הקושי הפרשני הראשון שהעלינו.

נדגים את דברינו מתוך הערה מאוחרת מאוד בספרות ההלכה.

ו"ד הלוי בפירושו" טורי זהב"(= ט"ז) לשו"ע, או"ח, סימן שי"ג, ס"ק י', מוסיף על דברי השו"ע, הנוגעים . להלכה המובאת בתוספתא זאת, האוסרת זריה(= רדיה) בידו(= כדרכו), וכותב:" נראה דע"י עכו"ם מותר, כיון דגם בישראל אין בו איסור רק משום עובדא דחול" וכו'.10

כדי להתחקות אחר מקורותיה של קביעה זאת של הט"ז, כי לפנינו איסור השייך לקטגורית איסורים מיוחדת הקרויה" עובדא( או: עובדין) דחול" נעיין במקבילה של התוספתא דילן, הברייתא בבבלי עירובין ק"ד, א':

" דרש רבא 11 חצר גדולה שנתקלקלה במימי גשמים 12 מביא תבן ומרדה בה. אמר ליה רב פפא לרבא 13 והתניא כשהוא מרדה 14 אינו מודה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי קופה. הדר אוקים רבא 15 אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי, ברם כך אמרו משום רבי אליעזר 16 וכשהוא מרדה אינו מרדה לא בסל ולא בקופה 17 אלא בשולי קופה".18

מברייתא זאת אמנם לא ניתן להסיק דבר על שייכות הלכה זאת לקטגורית האיסורים המכונה" עובדין דחול".19

10 אך השווה לשונו זו של הט"ז לאופן שבו הובאו דבריו ע"י ה"באר היטב" שם בס"ק י' והמשנ"ב בס"ק נ"ז. !! על" דרש פלוני" ראה ע' מאיר, הסיפור הדרשני בבראשית רבה, ת"א, תשמ"ז, עמ' 15, וכל הפרק שם.

12 בכתי"מ:" בימות הגשמים".( ובכת"י אוק' המשמעות כלפנינו:" במי גשמים"). ואגב כך אעיר כי גם ברמב"ם הלכות שבת כ"א, ד', מתפלגות הגירסאות לשתי המשמעויות הנ"ל. בכ"י ובדפו"י רבים" בימי הגשמים" או" בימות הגשמים", אך לעומת זה יש הגורסים שם" במי גשמים" או" במימי גשמים"( ראה בשנו"ס שם במהד' הר"ש פרנקל).

13 בכת"י אוק':" איתיביה רב פפא לרבא". 14 י"ג כאן" מדדה", ראה דק"ס שם אות מ'. 15 בכתי"מ חסרה מילת" רבא".

16 שם:" כך אמרו כשהוא מרדה" וכו'. וא"כ ברייתא זאת סתמית. 17 שם:" אינו מרדה אלא בשולי קופה", ונראה כי המעתיק קיצר.

18 אגירסת הר"ח קשה:" ולא בשולי קופה". כך גם בנדפס וגם בכת"י מינכן 1281 של פירוש ר"ח המצוי במכון לתצלומי כתבי יד שעל יד בית הספרים הלאומי בירושלים, ומספרן 8693( תודתי לידידי ר"מ גברא, שסייע בידי בזיהוין). אעיר עוד, כי גם בנוסח הרמב"ם שם- אף שהגירסה שלפנינו ובכל הנוסחאות" אלא בשולי קופה"- הרי בדפוס ר' משה בן שאלתיאל הגירסה:" ולא בשולי קופה".( עי"ש בילקוט שנו"ס שבמהד' ר"ש פרנקל). בלדעת רש"י( שם, ד"ה" שולי קופה") מדובר בקופה שנשתברה ונשארו רק שוליה, והתוס' שם הציעו לפרש:" הופך הקופה ונותנה על שוליה". וראה עוד: ש' קרויס, קדמוניות התלמוד,( עברית), כרך א', חלק ב', ברלין- וינה, תרפ"ד, עמ' 401-402. 19 יש לשים לב לשנויים החשובים שישנם בנוסח הבבלי מנוסח התוספתא:

1.בבבלי חסרה הסיומת" כדשע"ב"( האם יש מקום לחשוב כי השמטה זאת ארעה במעבר הברייתא מא"י לבבבל? וראה גם להלן עמ' 48 הע' 82). 2. משונה נוסח הההלכה בתוספתא:"... מביא תבן בקופה ומרדיד, ובלבד שלא ירדה בידו ובקופה כדשע"ב", מנוסח ההלכה בברייתא שבבבלי:" וכשהוא מרדה אינן מרדה... אלא בשולי קופה". לשתי הברייתות נאסרה הפעולה כדרכה, ולשתיהן זו מותרת בדרך שונה, אלא שבאשר לתפיסת" דרך שונה" זאת מצינו הפרש משמעותי ביניהן. התוספתא מתירה לדדות תבן בקופה בלבד[ ולפי כי"ע בידו. לכאורה לנוסח הברייתא בבבלי קרובה יותר הגירסה" בקופה",

- 34-