ההיתר אך ורק למשמוש בשינוי. 97 על הברייתא דילן נמסרה בבבלי שם מחלוקת" היכי עביד". לר' חמא בר חנינא סך ואח"כ ממשמש, ולר' יוחנן סך וממשמש בבת אחת. 98 ממחלוקת זאת נוכל להסיק על אופי הבנתם את הסיומת שבברייתא, לפחות דבר אחד: הפסוקית" כדשע"ב" אף אם התפרשה להם כפסוקית אופן הכוללת סיבה- הרי לא הפכה עדיין בלשונם לביטוי מאובן 99 אלא הכילה בתוכה גם היתר מרומז לעשיית פעולה זאת בשינוי מדרך חול. רק הבנה כזאת יכולה היתה לגרום לאמוראים אלו להתיר ביצוע

פעולות אלו בשינוי. 100

97 אמנם יש להדגיש כי מלשון הברייתא עצמה אין הכרע אם מדובר בפסוקית אופן הכוללת סיבה או לא.

98 ברור כי מדובר כאן על שינוי מן הדרך שבה נהוג היה לעשות פעולות אלו בימי חול, אך המציאות אליה מתייחסים אמוראים אלו אינה ברורה. מרש"י נראה כי ר' יוחנן חלוק היה על ר' חמא בר חנינא בשאלה כיצד נוהגים לעשות פעולות אלו בימי חול. לר' יוחנן סכים ואח"כ ממשמשים, וכדי לשנות מנוהג זה בשבת יש לסוך ולמשמש בבת אחת. ולעומת זה לר' חמא בר חנינא הסך ואח"כ ממשמש- הרי דוקא הוא זה שמשנה מן הדרך הרגילה בחול, אלא שקשה להבין זאת כמחלוקת הנוגעת למציאות הנוהגת, וכי לא ידעו אמוראים אלו כיצד הוא הנוהג המקובל בזמנם? ושמא נוכל לומר כי משתקפים במחלוקת זאת נוהגים שונים של סיכה ומשמוש. אך קירבת המקום והזמן מקשה על כך לכאורה. ר' חמא בר חנינא חי כנראה דור אחד לאחר ר' יוחנן, עי' אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 237, המשייכו לדור השלישי( והקביעה באנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים בעריכת מ' מרגליות ח"ב עמ' 319 שר' חמא בר חנינא היה חבירו של ר' יוחנן, המסתמכת על סוגייתנו כאן אין בה כמובן הכרח, שכן יתכן שבשלב העריכה צורפו כאן מסורות א"י מזמנים שונים. וכן יש להעיר לגבי" חברותו" עם ריש לקיש שם) והיה בן העיר ציפורי( עי' אלבק שם) וישיבת ר' יוחנן הלא היתה בטבריה וקרבת המקום בין ציפורי לטבריה היתה מלווה בקשר תחבורתי קבוע, ראה, למשל, ירושלמי יומא פ"ו( מ"ג, ע"ד):" כאנש דסלק מטבריא לציפורי עד דהוא בטיבריא אמרין בציפורין הוא יתיב"( וראה פרקי מבוא לספרות התלמוד, רע"צ מלמד, ירושלים, תשל"ג, עמ' 504-505). וראה עוד ד"א גולדברג, פירוש למשנה מסכת שבת, עמ' 376( וכן מ"ש ר"ש ליברמן על הסיכה במבואו ל"הירושלמי כפשוטו" עמ' ו'- י"א).

99 כפי שנציג בהמשך הדיון. ראה ע"כ להלן עמ' 56-57. 100 ניתן היה להשיב על דברי אלה בטענה שאין כל הכרת שלפני ר"י ור' חמא בר חנינא היתה הברייתא בצורתה כפי שהיא לפנינו בבבלי, ומעשה צירופם של דברי אמוראים אלו לברייתא דילן הוא מעשה ידי העורך בסוגיה זאת. אבל דומני כי אף אם לא היה נוסח הברייתא שלפני אמוראים אלו בדיוק בנוסח ברייתא זאת שלפנינו, סביר יהיה להניח שהסיפא " כדשע"ב" היתה גם בברייתא שלפניהם, שכן כך יוצא מדבריהם, המלמדים כיצד לעשות פעולות אלו בשינוי(= מן הדרך בה הן נעשות בחול).

- 51-