מאיזה טעם נאסרה פעולת ליקוט הפירות.

( 3) שם, קמ"ז, ב':

" ת"ר סכין וממשמשין 89 בבני מעיים 90 בשבת, ובלבד שלא יעשה כדרך שהוא עושה

בחול",

קודם שנדון בברייתא זאת, נציג את מקבילותיה:

I) משנה שם, כ"ב, ו': סכין וממשמשין, 91 אבל לא מתעמלין ולא מתגרדין" וכו'. II) תוספתא, שם, ג',( ד'), ו':" סכין כל מיני סכות, אבל אין 92 משמשין 93 את המעיין ואין חונקין 94 בשבת". III ברייתא, בבלי, סנהדרין, ק"א, א': ת"ר סכין וממשמשין בבני מעים בשבת, ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת, ומעבירין כלי על גב העין בשבת". IV) ירושלמי, שבת י"ד, ג'( י"ד, ג'):" לוחשין 95 לעין 96 ולמעיים ולנחשים ולעקרבים ומעבירין על העין בשבת. מעשה בי ר"ע שאחזתו העין והעבירו עליו כלים בשבת" וכו'.

הברייתא דילן מובאת בבבלי שם על המשנה(= I), ונראה מאופן הבאתה כי התלמוד רוצה ללמוד

ממנה תוספת ביאור למשנתנו.

אך העיון בצורות השונות של הלכה זאת מלמד על מבוכה מסוימת. מחד אנו מוצאים איסור מוחלט על משמוש בשבת(= II), ומאידך אנו למדים מן המשנה(= I) היתר מוחלט. ושמא הברייתא דילן היא הסכם של פשרה בין המתירים לחלוטין והאוסרים לחלוטין. הברייתא דילן מתירה זאת, אך מגבילה את

89 י"ג:" ומשתמשין", עי' דק"ס שם אות כ'.

=====­

90 יש שאין גורסים" בבני מעיים", עי' דק"ס שם, ועי' א' גולדברג, פירוש למשנה מסכת שבת, עמ' 376. 91 בנוסחאות עיקריות:" ומתמשין", עי' גולדברג שם. כך גם היתה גירסת הרמב"ם ובפיה"מ שבת, כ"ב, ו' הוא מפרש מילה זאת מלשון משיה משיכה וגרירה, ורבינו פרחיה( פירוש רבינו פרחיה למסכת שבת, מהד' ר"א שושנה ורב"ח הירשפלד, ירושלים- קליבלנד, תשמ"ח, עמ' 278, ד"ה סכין) מפרש זאת מלשון מישוש-" אולי ימושני אבי"( בראשית כ"ז, ב').[ אשר לנוסחאות בהן מופיעה גם במשנה התוספת" בבני מעים" עי' גולדברג שם]. 92 בכת"י לונדון:" אבל ממשחין את העין". אבל כבר העיר בתוכ"פ שם, בעמ' 47, כי לפ"ז הקריאה בברייתא כולה מגומגמת, ורוב הנוסחאות יעידן שכאן תיקון הבא להשוות תוספתא זאת עם המשנה.

93 כאן ברוב הגרסאות( בוריאציות שונות, עי' תוספתא שם, מהד' ליברמן עמ' 12):" מושחין". בגרסה זאת תומך

B. Cohen, Mishnah and Tosefta, a comparative study Part 1- shbbat, New- York, 1935.

בעמ' 84 הע' 9. ולפ"ז אוסרת התוספתא למשוח לסוך את המעיים, אבל מתירה סיכות אחרות. אבל ר"ש ליברמן שם בבאור הקצר מעדיף לגרוס" אין ממשין", ומסביר:" כלומר אין גוררים ומושכים, אין מעמלין" וכו'. ולפ"ז המדובר בקשר עם

המעיים הוא על פעולה שונה מסיכה. כך גם עולה מן המשנה(=]) בה נזכרות שתיהן כפעולות שונות: סיכה ומשמוש. 94 ליברמן בבאור הקצר שם:" כלומר, אין מלפפין את הכרס בהידוק ובדוחק". ומדובר, אם כן, בכל העניינים הנזכרים כאן, לפי זה, על פעולות רפואיות, ועי' גם דבריו בתוכ"פ שם.

95 הוספתי מקור זה כאן משום שנראה די ברור כי הוא בן זוגו של מקור III. אלא שאיני יודע אם בירושלמי נשמטה הרישא " סכין וממשמשין בבני מעים בשבת", או שבבבלי נוספה רישא זאת( או שמא, בכל זאת, מקורות שונים הם?). בברייתא בירושלמי אנו מבחינים בקשר הקיים בין ריפוי ע"י סיכה ומשמוש ובין ריפוי באמצעים מיסטיים. ועי' גם בבבלי סנהדרין שם" ת"ר שלי שמן" וכו' ו"יפה עינים" על הברייתא דילן והירושלמי כפשוטן עמ' 183. על הנושא בכללו ראה י' בזק, למעלה מן החושים, ת"א, 1968, עמ' 77-81, ובמקורות שצויין להם, והעדתו החשובה של ר"ש ליברמן, שהובאה ע"י ד"ד בויארין( נ"ל עמ' 40 הע' 42) עמ' 185 הע' 77.

96 על פי דברי התשב"ץ קטן סימן מ"ה:" ובירושלמי יש לוחשין לעקרבים ותולעים שבמעיים בשבת" מציע ד"ש ליברמן בירוכ"פ עמ' 184 לגרוס כאן: לתולעין. ועי"ש בדבריו.

- 50-