Druckschrift 
Le-toldot ha-ḳaṭegoryah shel isure "ʿovadin de-ḥol" be-Shabat ṿe-yo[m] ṭ[ov] ṿe-yiḥusah la-ḳaṭegoryah shel isure ha-"shevut" / me-et Admiʾel Ḳosmanלתולדות הקטגוריה של איסורי "עובדין דחול" בשבת ויו"ט ויחוסה לקטגוריה של איסורי ה"שבות" / מאת אדמיאל קוסמן
Seite
49
Einzelbild herunterladen

( 2) שם, שם:

" ת"ר נתפזרו לו פירות בחצר 85 מלקט על יד על יד ואוכל, אבל לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה שלא יעשה כדשהע"ב".

בברייתא זאת אנו פוגשים שוב את הצורה התחבירית החדשה(= III), וגם כאן תפקיד הסיומת" שלא יעשה כדשהע"ב" הוא לנמק מדוע אסורה פעולת האיסוף לסל ולקופה בשבת.

ברייתא זאת קרובה מאוד לנוסח התוספתא שבת, ט"ז,( י"ז), ט', 86 ובנספח( בעמ' 224-228) נציג השוואה מדוקדקת של נוסחאות תוספתא זו ומקבילותיה. מן הבירור הנערך שם נציג כאן רק את המסקנות העיקריות הנוגעות לדיון כאן.

הדמיון הרב בין המקבילות( עי"ש בטבלה) מוכיח שהברייתא שלנו הינה קטע חלקי מן הברייתא המקורית שבדומה לה נמצא בנוסח התוספתא שלפנינו. עיסוקה של ברייתא זאת אינו באישורים הקשורים ל"דרך חול", אלא באיסורי הברירה. כך עולה מן הסיפא של הברייתא בתוספתא, ש"אם ליקט מתוכן עפר וצדורות ה"ז חייב", והרי שמדובר כאן על מלאכה גמורה.

בגלגולה הבבלי עברו, איפוא, על הברייתא שלנו, לפי מה שאנו משערים, כמה שינויים:

א) הברייתא המקורית שעסקה בענייני ברירה( כזו שבתוספתא) נגזרה, ושני חלקיה הפכו לשתי

ברייתות נפרדות.

ב) חלקה השני של הברייתא(" היו לפניו מיני אוכלין" וכו') נותר קשור למלאכת בורר( עי' בסוגיה בבבלי שבת ע"ד, א').

ג) מאחר וחלקה הראשון של הברייתא התקבל בבבל כברייתא העומדת בפני עצמה, התפרשה ברייתא זאת כאיסור מאיסורי" דרך חול"( שהיתה כבר לקטגוריה ידועה אצל חלק מן האמוראים), 87 ונוספה לברייתא זאת פסוקית הסיבה" שלא יעשה כדשהע"ב" 88 מאחר שכעת, כברייתא בפני עצמה, לא היה ברור

ספוג, ומשום כך יפרש במשנה שהחשש הוא" שמא יסחוט", ובברייתא יפרש" יספוג ביין" כאיסוף ביד, כיון שהוא מפרש כי הברייתא עוסקת באיסור שונה מזה שבמשנה- באיסורי" דרך חול". ולשון הר"ח שם:" תנא לא יספוג ביין בכפיו ולא יטפח בשמן ביד כדרך שהוא עושה בחול". גם מדבריו נראה כי הטיפוג נעשה בכפיו כרש"י.( אמנם אלבק בהשלמות למשנת שבת כ"ב, א' תולה פירוש כזה בנוסח" יספג"- ובניגוד ל"יספוג"- אבל אנו רואים כי גם הר"ח גורס" יספוג" בכל זאת פירש" נכפין"). אלא שלתוס' סיפוג הוא דווקא בספוג ובדומה לו, אבל לא ביד, לכן פירשו כי הסיפון שבברייתא הוא הוא הסיפוג שבמשנה, ובשניהם מדובר בספוג שאין לו בית אחיזה, ומשום

כן אין בו חשש שמא יסחוט אלא- כפי שמפרשת הברייתא- איסור משום" דרך חול".

ואם נלך בדרך שהתוו בעלי התוס', שמיאנו לקבל את הפועל" ספג" במקום" טפח", ולכאורה בצדק( גם המשנה בפרה י"ב, ב' שציין לה אלבק שם אינה משתמשת בפועל" ספג" לענין טפוח ביד אלא על סיפוק באזוב, שכנראה, ככל צמח, יש לו כושר ספיגה מסוים), ואם, כמו כן, לא נרצה לקבל את האוקימתא( הנראית דחוקה) של בעלי התוס' כי מדובר כאן דוקא בספוג שאין לו בית אחיזה, הרי יהיה עלינו לומר כי משנתנו- לדעת הסוגיה השונה את הברייתא בפירוש לה- סבורה כי איסור הסיפוג ואיסור הטפו חד הם, ומשום" דון חול".

85 בכת"י יש:" נתפזרו פירותיו בחצר", או" פירות בחצירו" עי' דק"ס שם אות א', אך אין נפ"מ בזה לענייננו. 86 ראה עמ' 226. 87 ראה עמ' 56-67.

88 אפשר גם שהמילים" אבל לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה"- אף הם תוספת הסבר, הבאה להגדיר במדויק מה הופך את איסוף הפירות לאיסור משום" דרך חול".

- 49-