:

משאלה זאת, יש להסיק, כפי הנראה- כדברי רש"י על אתר- כי השקילה כנגד כלי תחשב לפי בעל השאלה בסוגיה( שנכנהו מעתה:" העורך") כשקילה בשינוי, לדעת רבי יהודה המתירה, ברם שקילת מנה

כנגד מנה אינה נחשבת לדעתו כשינוי, ולכן יאסור אותה רבי יהודה. וזו לשון רש"י שם: " כנגד כלי אין- דבחול לאו הכי אורחיה, אבל מנה כנגד מנה כך דרך כל חולקין".

וכדי לנמק מדוע יש לחלק בין שני סוגי שקילה משונים אלו, מסביר רש"י בהמשך הסוגיה 72 כי מנה כנגד מנה ביו"ט דוקא, ובניגוד לשקילת מנה כנגד מנה בבכור, אינה דרך שקילה: " עד כאן לא קאמרי רבנן התם(= בבכור) אלא דלא עביד מעשה דחול 73- דהתם מכירה היא ואין דרך לשקול בשר הנמכר במנה כנגד מנה, אבל הכא( ביו"ט) גבי רבי חייא ורבי שמעון ברבי קא עבדי עובדין דחול, דהא חלוקה היא, וכן דרך כל החולקין" וכו'. ברם, יש לזכור כי במעשה דרבי חייא ור' שמעון ברבי, העובדה העומדת כרקע לסיפור היא, שהם חילקו ביניהם את הבשר מנה כנגד מנה כתוצאה מכך שלא יכלו לקנות את הבשר כדרכו בחול, ואיך אפשר לכנות חלוקה כזאת פעולה הנעשית כדרכה בחול, הלא בחול לא היו נצרכים לחלוקה, אלא היו קונים בשר זה במשקל ובמדה לפי צרכם באופן ישיר מן האיטליז?! 74

ונדמה גם שהרמב"ם לא הבין כאן כך את דברי אביי, שכן רש"י, כפי שראינו, תולה את ההבדל שבין שקילת מנה כנגד מנה בבכור לזו שביו"ט בכך שבבכור מדובר על מכירת בכור( בעל מום, שהוא בעצם בשר חולין) לעומת יו"ט בו מדובר על חלוקה, אך אין זה תואם את שיטת הרמב"ם, המבין כי מקרה זה שעליו מדובר כאן עוסק ב"כהנים שנמנו עם הבכור", ושכפי שהוא מכריע להלכה, הרי הם" מותרין לשקול מנה כנגד מנה"( הלכות בכורות ב', י"ט).75 ושקילה זאת של הכהנים בביהמ"ק. הרי ללא ספק חלוקה היתה( של בשר הבכור לאחר שחיטתו וזריקת דמן), ודלא כרש"י 76

שאלה מעניינת הצריכה מעתה עיון, היא כיצד הבין הרמב"ם את דעת העורך בסוגיתנו, ואם התחשב בה בפסקן הנ"ל.

ועוד יש להעיר, כי אין שום הכרח לומר שאביי הכיר את שיקולי העורך, שהוסיף מדיליה, באותה סוגיה

קודם לכן, את השאלה על רבי חייא ור"ש ברבי מדברי רבי יהודה שבמשנה. ואפשר שאביי לא היה מסכים כלל לדיוק זה ולשאלה שהוא עורר. ופירוש הדברים הוא, שגם אביי יוכל לסבור, על פי זה, כי שקילה מנה

72 שם כ"ט, א' בד"ה" כדעבדין בחול" ובד"ה" לא קא עביד".

73 רש"י גרס כנראה" מעשה דחול", ולא" עובדין דחול" כלפנינו. וכך גם גירסתו בפסחים פ"ב, ב' ד"ה" מעשה חול"( אבל ראה שם הגהת הב"ח).

74 וכבר קדמני ברמז נ' עמינח, עריכת מסכתות ביצה וכו', עמ' 24.

75" ומדברי רבינו כאן נראה שהוא מפרשה בבכור תמים בזמן המקדש"( בס"מ, שם).

76 וראה ר"י לאנדא, ציון לנפש חיה, לעמבערג, תרנ"ט, בחידושיו לביצה שם, שעמד על כך:"... ולכן נלע"ד דרבינו הגדול (= הרמב"ם) מפרש סוגיא זו להיפך, וזהו. דביו"ט האיסור משום עובדא דהול בין מכירה ובין חלוקה של שותפין הכל הוא דון חול", וראה שם שנדחק מאוד כדי לבאר את הסוגיה על פי שיטת הרמב"ם, וזאת משום ששיטתו אינה מקשרת את ההבדלים הפרשניים כאן להבדלים המהותיים שאנו מעלים כאן בין תפיסות רש"י והרמב"ם לגבי" עובדין דחול". וראה שם עוד בדבריו בד"ה" זיש", ודברי ה"חתם סופר" בענין זה כפי שנמסרו ב"חידושי החתם סופר" למסכת ביצה, מהדורא תניינא ( הוצאת מכון דעת סופר, ירושלים, תשמ"ב) עמ' צ"ב.

- 68-