ואם כך, תעלה, כמובן, השאלה, איזה סוג איסורים כלול לדעת המאירי באיסורי" דרך חול". האם אלו שנאסרו מחמת היותן פעולות בעלות אופי סקולארי, על אף שאינן קשורות לל"ט המלאכות( כרש"י), 99 או שמא רק פעולות שעלולות להביא לידי ביצוע עבירה על אחת מן המלאכות( כרמב"ם)? 100 תופעה זאת, של אי הבחנה בין השיטות החלוקות של רש"י ורמב"ם, גרמה לכך שברבים מן המקרים בהם עשה הרמב"ם שימוש( מתוך כוונה אחרת, כפי שראינו לעיל) בפסוקיות" כדשע"ב"- הובן אח"כ כי כוונתו בפסקיו היא לומר שהאיסור במקרים הללו שייך לדעתו לקטגוריה של איסורי" עובדין דחול". בשלב זה של הדיון נערוך רק רשימה( מסודרת על פי החלוקה הכרונולוגית שב"משנה תורה") של המקרים בהם לא הופיעו במקורות התנאיים או האמוראיים משפטי" כדשע"ב" והרמב"ם הוסיפם בפסקיו, ולהלן נבדוק כיצד הובנו פסקים אלו מאוחר יותר, ע"י פרשניו של הרמב"ם: 101

99 ראה למשל בדבריו בבית הבחירה לביצה כ"ה, ב'( מהד' לנגה, עמ' 154):" אין הסומא יוצא במקלו ביו"ט מפני שהוא דרך חול,

ויש בזה זלזול יום טוב ואפשר לו בלא מקל" וכו'.

100 גם אצל אחרונים רבים, רווחת אי ההבחנה בין השיטות החלוקות של רש"י ורמב"ם, כך לדוגמא, רי"מ הכהן ב"משנה ברורה" לשו"ע או"ח סימן שכ"ג סק"ג הבא להסביר את פסק השו"ע( על היתד השו"ע שם בסעיף א' לומר לחבירו" מלא לי כלי זה" ואפילו הוא מיוחד למידה, כשנוטל הלוקח המידה של המוכר ומוליכה לביתו):" שאין זה דרך מקח וממכר וגם לא מחזי בעובדין דחול".

101 ברצוני להסב שוב את תשומת הלב לעובדה שגם בהוספות אלו הרמב"ם מקפיד להוסיף בהלכות שבת את הטעם(= גזירה משום אחת המלאכות). כך שם בכ"א, ג'; כ"א, ל"ה; וכ"ו, ז'. אשר לג', י"ח כבר עשה זאת הרמב"ם במקום אחר שם בכ"א, כ"ח:" רדיית הפת אע"פ שאינה מלאכה אסרו אותה חכמים שמא יבוא לאפות". ואשר לכ"ב, כ"ב; כ"ד, י"ב, ונדרים י"ג, ח' וכן שביתת עשור ג', ו' בכל אלו ברור למעיין שם כי שימוש: בפסוקיות" נדשע"ב" אינו אלא כפסוקיות חסרות סיבה. אמנם בנוגע לשביתת עשור ג', ו' ראה ב"ח על דברי הטור או"ח, סימן שי"ב סד"ה" היה נצרך", שהבין מניסוח זה של הרמב"ם כי המדובר הוא באיסור מן הקטגוריה של" עובדין דחול".

- 98-