פירות מגג

לגג, וכן

שלשולם

מהחלון אן

הורדתם

בסולמות

לא יושיטס מגג לגג ואפילו בגגין השוין ולא ישלשלם בחבל מן החלונות ולא יורידם בסולמות, שלא יעשה כדשהע"ב, אבל משילן

אפילו דרך ארובה ממקום למקום באותו גג" וכו'.

משלוח

תשורה

בשורה

להפוך הזיתים

שם, ח':" כל דבר שמותר לשלחו ביו"ט כשישלחנו לחבירו תשורה לא ישלחנו בשורה וכו'. כיצד הרי ששלח לחבירו בהמות או מנות ביד שלשה וארבעה בני אדם כאחד, זה אחר זה, וכולן הולכין בשורה אחת- הרי זה אסור, שלא יעשה כדשהע"ב".

ז', ג':" הופך אדם את זיתיו במועד וטוחן אותן ודורך אותן. וממלא החביות וגף אותן כדשהע"ב. כל שיש בו הפסד אם לא נעשה עושהו כדרכו ואינו צריך שינוי" וכו'.

לטחון

ולדרוך

אותם ולמלא

החביות

ולגוף אותן

במועד

בכל המקורות הללו, אין כוונת הרמב"ם לציין לשייכותם של אסורים אלו לקטגוריה של" עובדין דחול". משפטים אלו כוללים פסוקיות אופן חסרות סיבה 102 או פסוקיות סיבה חסרות, שתפקידן במשפט הוא כתיאור אופן בלבד, 103

אבל פרשנים רבים הבינו לשונות אלו שברמב"ם כמשפטים המציינים לקטגוריה של" עובדין דחול".104 ולדוגמה, נראה כיצד הובנו דבריו הנ"ל בהלכות שבת ג', י"ח, בענין רדיית הפת, כבר ע"י ראשונים. הר"ן 105 יוצא נגד דברי הרמב"ן 106 שסבר כי איסור רדיית הפת הינו מאיסורי ה"שבות". ולדעת הר"ן:

102 כגון זה שבהלכות שבת כ"ב, כ"ב:" אסור לתקן בית יד של בגדים ולשברם שברים שברים כדרך מתקנין בתול" וכו'. 103 כגון זו שבשבת, כ"ו, ז':" סולם של עליה אסור לטלטלו וכו' ושל שובך מותר להטותו, אבל לא יוליכו משובך לשובך שלא יעשה כדשהע"ב ויבא לצוד".

104 עד היכן הגיעו הדברים אצל פוסקים מסוימים, שנבוכו בין הסברי הרמב"ם למשפטי" כדשע"ב" התנאיים והאמוראיים לעומת הסברי רש"י ודעימיה, נוכל לראות בדברי הר"י תאומים, שהובאו לעיל עמ' 25-26, ומ"ש שם. 105 בדבריו לשבת ג', ב'( דף א', ב' מדפי דפו' וילנא) בד"ה" אמר רב ביבי". 106 ב"מלחמת ה'"( שם).

- 101-