Druckschrift 
Le-toldot ha-ḳaṭegoryah shel isure "ʿovadin de-ḥol" be-Shabat ṿe-yo[m] ṭ[ov] ṿe-yiḥusah la-ḳaṭegoryah shel isure ha-"shevut" / me-et Admiʾel Ḳosmanלתולדות הקטגוריה של איסורי "עובדין דחול" בשבת ויו"ט ויחוסה לקטגוריה של איסורי ה"שבות" / מאת אדמיאל קוסמן
Seite
116
Einzelbild herunterladen

לסיכום: נראה מן הדברים שהצגנו, כי מן הגאונים היו שהחזיקו בדעה כי המונח" עובדין דחול" הנזכר בבבלי ביצה שם הינו כינוי לקטגוריה של הלכות יו"ט וחוה"מ, שנאסרו מחמת היותן פעולות סקולאריות, ומשום כך- אף שהותר לעשותן- היתר זה הותנה בעשייתן בשינוי. ובכך אנו מוצאים מקורות קדומים לרש"י שסברו כך. עמדה זאת של הגאונים מצאנו מובאת גם ב"שערי שמחה" לרי"ץ גיאת מחכמי ספרד הקדומים, שעדיין לא הושפעו מפירושיו של רש"י לתלמוד, משמו של רב האי גאון. כמו כן יש להניח כי הרמב"ם בצעירותו סבר גם הוא כך, ולאחר מכן חזר בו בפסקיו ובאיגרתו.

,

יש להניח, איפוא, כי עמדות קדומות אלו קישרו כבר לפני רש"י בין משפטי" כדשע"ב" התנאיים ובין המונח הנזכר בבבלי רק בקשר עם הלכות שקילה ביו"ט:" עובדין דחול", שהרי שימוש לשון זה שאנו מוצאים אצל הגאונים במונח" עובדין דחול", כמורה על היתר עשיית פעולות אלו- אם כי בשינוי בלבד הוא הוא מובנו הפשוט והברור של משפט" כדשע"ב" התנאי.

משום כך מתבקש היה למצוא בספרות הגאונים גם שימוש בקטגורית" עובדין דחול" בענייני שבת בהם נזכרו במקורות התנאיים או האמוראיים משפטי" כדשע"ב". אך כיון שלא מצאתי לכך כל עדות, נוכל לומר לפי שעה רק זאת: לראשונה אנו מוצאים באופן ברור את קישורו של המונח, השאול מהלכות יום טוב, " עובדין דחול", ככינוי לקטגוריה של הלכות בענייני שבת- אך ורק בפירושיו של רש"י לתלמוד. מקורות ישירים שמהם ינק הרמב"ם את שיטתו בפסקיו לא נודעו לנו, אך העלינו כמה רמזים, שאולי יוכלו להטות את הדעת למחשבה, כי בדברי הר"ח הקצרים שציטטנו משוקעת עמדה פרשנית דומה.

- 116­