בפרק ד' שם מונה הוא הדברים שנאסרו משום גזירת מקח וממכר. 168 בכל המקורות שהר"ח מפרשם וניתן היה להעלות על הדעת שימוש במשפטי" כדשע"ב" כנימוק לאיסורים הללו לא מצאתיו עושה כן, למעט מקור אחד בו אכן מוסיף הר"ח מדיליה פסוקית" כדשע"ב", והיה ניתן אולי לקשרו לעמדה דומה לזו שמוצגת שם בפירושו של רש"י. דבריו שם מתייחסים למשנה המובאת בבבלי ביצה כ"ה, א': " שחטה בשדה(= את הבהמה) לא יביאנה במוט ובמוטה אבל מביא בידו אברים

אברים".

לדעת רש"י שם 169. יש לקשור איסור זה לחשש" אוושא מלתא", כלומר, מדובר כאן באיסור מן הקטגוריה של איסורי" עובדין דחול". 170

ולשון הר"ח שם:

" שחט בהמה ביו"ט בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה כדרך שעושה בחול, אלא מביאה

בידו אברים אברים".

אבל אין הכרח להבין בדבריו כי יש כאן שימוש בפסוקית" כדשע"ב" המכילה סיבה(" לא יביאנה" וכו' משום" דרך חול"), שכן אפשר בהחלט להסביר כי יש כאן אך ורק פסוקית אופן שאינה מכילה סיבה[= וכדרך( א) או( ב)].

וראה גם בפירושו של הר"ח לשבת קמ"ז, א' בענין האיסור המוטל במשנה על ההתעמלות בשבת: " אבל לא מתעמלין פי' פושטין ומקפלין זרועותיהם... והוא כמין מעשה רפואה ואסור". וזאת כשיטת ההסבר שהציב הרמב"ם, ולא כרש"י, שתלה זאת בקטגוריה של איסורי" עובדין דחול".171

168 וראה מ"ש רי"מ הכהן ב"משנה ברורה" על דברי השו"ע או"ח סימן ת"ק ס"ק ט"ז, שמוכח שם מדבריו ב"שער הציון" ס"ק י"ט כי לדעתו כוונת הר"ח היא לציין לקטגוריה של" עובדין דחול"? שכן הוא כותב כי גם לדעת הר"ה יהיה מותר לעשות נקב בחתיכת האפיקומן ולתלותה בפסח, כיון" דלא שייך בזה שלא יעשה וכו' דבחול ג"כ לאו מנהג קבוע באפיקומן", עי"ש. וראה גם בר"ן שם שכתב כפירושו של הר"ח, וראה רשב"א בעבודת הקודש, בית מועד, שער ב', ד', שכתב כרש"י " שזה מעשה חזל", ועי"ש במהד' הרה"ג צמבליסט, ירושלים, 1968, ח"ג, בביאורו עבודת עבודה, בעמ' קנ"א- קנ"ב על כל הנ"ל. ואכן דבריו כדברינו בענין השימוש שעושה הרמב"ם במשפטים בעלי פסוקיות" כדשע"ב":"... ומה שכתב הרמב"ם, דאזיל בשיטת הר"ח, שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול', לא אמרה אלא כלפי מה שאינו אסור אלא בסכין, אבל ביד מותר, דהוא משום שבין הרי זה שינוי ואינו מעשה חול, משא"כ בסכין שכן דרכו בחול, אבל טעם האיסוד הוא משום שנראה כעושה כלי, וכדמשמע ממה שקבע הרמב"ם דין זה בפ"ג שם(= העוסק בגזירות משום שמא יבוא לידי מלאכה)". ובהמשך הוא מוסיף במוסגר:" ודוגמא ללשון זו איתא ברמב"ם פ"ד ה"י' לא יעשה כדרך שהוא עושה בחול' ושם האיסור.

מטעם מלאכה".

אלא שברצוני להעיר, כי על אף שדעתי קרובה מאוד למה שכתב רח"ג צמנליסט בדעת הרמב"ם, נדמה כי הוא מטשטש את חריפות העניין ומקהה את עוקצו, ואינו עומד על המיוחד שבשיטת הרמב"ם. שכן אם אתה אומר כי לרמב"ם פסוקיות אלו אינן רומזות כלל לקטגוריה של" עובדין דחול" מדוע עליך לומר כי" כדשהע"ב" כאן בלשונו של הרמב"ם" לא אמרה אלא כלפי מה שאינו אסור אלא בסכין, אבל ביד מותר, והוא משום שביד הרי זה שינוי ואינו מעשה חול, משא"כ בסכין

הרי הוא מעשה חול"?! 169 ראה ציטוט דבריו להלן עמ' 229. 170 שם עמ' 229-231.

171 ראה מ"ש על כך בעמ' 30 זעמ' 104 הע' 118. ומ"ש על עמדת הרמב"ם עצמו בטעמו של איסור הרפואה בעמ' 81 בטבלה, ומ"ש על איסורי הרפואה במקורות הא"י בעמ' 53 הע' 14.

- 115-