כלולות בהן גם ל"ט המלאכות. 5
וכך גם שם בפרק ט"ו( וייס ק"ב, ג'), לענין חג הסוכות( ויקרא, שם, ל"ט):
"... ביום הראשון שבתון- שבות, וביום השמיני שבתון- שבות".
הנחתנו היא איפוא, כי במטבע" שבתון שבות" אין הכוונה לקטגוריה של איסורי השבות, אלא לאיסורי המלאכה. ועל פי זה תובן הדרשה הבאה כהרחבה של הבנה ראשונית זו גם על איסורים שאינם מלאכה.6 שם, אחרי, פ"ז, וייס פ"ג, א':
"... אין לי אלא מלאכה שחייבים על מינה כרת, מנין שלא יעלה באילן ושלא ירכב על גבי בהמה ולא ישוט על המים... ת"ל שבתון שבות" וכו'.
גם כאן אין שימוש ב"שבות" בניגוד למלאכה, אלא הדרשה באה לרבות גם" מלאכה שאין חייבין על מינה כרת", כפי שיראה המדקדק בלשונה.
ולא די בכך, אלא שאנו מוצאים כי במטבע דרשה זאת-" שבתון שבות"- מנמקת הספרא את חיוב חמשת העינויים של יוהכ"פ! שם, שם, פ"ח, וייס פ"ג, ב':
" ומניין שיום הכיפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ת"ל שבתון שבות".7
ולפי זה איסורי ה"שבות" מונעים גם פעילויות המותרות בשבת! ואכן, הדרשה שם, אמור, פי"ד, וייס ק"ב, א' מעלה בעיה זאת:
5 בועז כהן בספרו 1969, Law and tradition in judaism, New york, בעמ' 136 בהע' 27 תומר דב בעניננו ניתן לדלות מן המקורות שאסף כהן בפרק" as shebut Sabbath prohibitions known" שנדפס בספרו הנ"ל( פורסם לראשונה .ב- 123-161, 1949 Proceedings of the rabbinical assembly, IX). אלא שכפי שהוא עצמו אומר שם בהע' 16 אין מאמדו מכיל אלא אוסף מקורות ראשוני המצריך סידור ועיבוד מעמיק מבין כי לדברי ר"ע במילה" שבתון" הנאמרת לענין ראש השנה יש רמיזה לשבת, ואין בכך הכרח. וראה בפירוש רי"מ הכהן מראדין לספרא שם:" אלא שבות- דתיבת שבתון מורה על שביתה מעשיית מלאכה", ופירוש זה לקוח מדברי ה"קרבן אהרון" שם.[ ועל כך נוסף ההסבר:" שכן הוא פותח בשביתה ראשון", ובשתי דרכים פירש זאת ה"קרבן אהרון": א)"..." השביתה ראשונה(= חשובה) לכל מה שיזכור אחר כך, ומקרא קדש הבא באחרונה הוא קדוש' היום שהוא מתקדש בדברים האמורים". ב)" ל"א שכן פתוח בשביתה ראשונה בפר' המועדי' לעיל כשאמר אלה הם מועדי( ויקרא כ"ג, ב') פתת בשביתה ממלאכה תחלה, שכן אמר ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי( ת) שבת, ואחר כך אמר בעניין השבת, וכן ראוי להיות בכל המועדים". וראה מ"ש כנגד הפירוש השני א"ה וייס במהדורת הספרא שלו שם במסורת התלמוד אות פ'].
6 אם כי- יש לשים לב- אין הספרא דלהלן מכנה איסורים אלו איסורי" שבות"( וכן גם במכילתא דרשב"י, אפשטיין- מלמד עמ' 19, הכינוי הוא" מלאכה שאין חייבין על מינה חטאת", וזה מוכיח על כינוי ארכאי לדעתי), על אף שבמקורות מן המכילתא דרבי ישמעאל כבר מצוי המונח" שבות" בניגוד למלאכה, ראה ע"כ להלן וכן הע' 9 בהמשך. וכך גם בתוספתא ביצה ד', ד', ובמשנת ביצה ה', ב', וראה המקורות שצויינו בהע' 55 להלן. וראה עוד כעין זה בתוספתא שבת, ב', ט'" כלל אמ' ר' שמעון בן לעזר דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת... דבר שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת" וכו'( וראה שם תוכ"פ עמ' 34 לשו' 32-33, ויש לעיין גם בראייתו מהלכה ט"ז שם, אם הכרח לפרש שם את הביטוי באיסורי דרבנן). עוד יש לציין כי במכילתא דרשב"י הנ"ל הלימוד אינו מ"שבתון שבות", אלא מ"כל מלאכה", וראה הע' 57 להלן.
? דורש את המילה" שבתון" שנאמרה ביוהכ"פ ויקרא, ט"ז, ל"א-" שבתון שבות".
- 118-